חומת אנך על תורה, שמות ל:יג

זה יתנו. תימא והא שאול לא נתן ויפקדם בבזק ועיין מה שתירץ מהר״י אברבנאל. ואני אומר כי לא דיבר הכתוב בהוה ולא הקפיד אלא עתה שהיו אחוזי עון העגל ולא יעמוד במקום סכנה שהוא המנין כי בהיות פרטיות והגדלה כחות הדין יקטרגו והדין יחייב עונש ולזה דייק וחזר כל העובר עבירה יתן תרומת ה׳. א״כ הוא ריבוי למעט להלאה שאין צריך רק די בבזק. הרב הגדול מהר״ר וידאל צרפתי ז״ל בפירושו כ״י. ועל פי דברי הרב ז״ל מיושבת חקירת הרא״ם ז״ל איך דהע״ה [מנאם] אטו הוא וכל חכמי ישראל נעלמה מהם פרשה זו ותירץ עיין בדברי קדשו. ומעין דוגמא יש לתרץ דפרשה זו סברי דהע״ה וכל חכמי ישראל שבדור ההוא שלא נאמרה אלא לפי שחטאו בעגל ואז יהיה קטרוג ונגף אבל בלא״ה לא והראיה ששאול מנאם בבזק ולא היה נגף ומינה מוכח דפרשה זו לא נאמרה אלא בשביל העגל ואע״ג דשאול מנאם בבזק אינו לעיכובא רק לגרמיה הוא דעבד. ועוד הקשה הרא״ם ז״ל דכשפקד דהע״ה ושלח השליח ביד יואב וכו׳ איך לא היה הנגף ותירץ דהנגף שולט כשמונה כל ישראל אבל בקצתם לא. וראיתי להרב הגדול מהר״ר יוסף דוד ז״ל בספר הבהיר צמח דוד שהקשה על הרא״ם ז״ל דתנן הממונה אומר להם הצביעו ואמרו בש״ס א״ר יצחק אסור למנות את ישראל וכו׳ והיינו אף לקצת ישראל הפך הרא״ם ז״ל. ואני בעניי בפתח עינים ביומא דף כ״ב הבאתי קושיא זו על הרא״ם משם הרב הגדול מהרח״א ז״ל בעץ החיים ושם כתבתי דלק״מ דמ״ש הרא״ם ז״ל היינו דבמקצת אינו שולט נגף דכל עצמו לא בא לתרץ אלא איך לא היה נגף בו בפרק ששלח השליח ביד יואב וכו׳ אבל איסורא איכא והיינו דאומר להם הצביעו. ולשון אין בכך כלום דכתב הרא״ם ז״ל לאו דוקא: