חומת אנך על תורה, שמות י:ב

ולמען תספר באזני בנך וכו׳. ראיתי בנמוקי רבינו אליעזר מגרמיזא ז״ל בכ״י שכתב ולמען תספר באזני [בנך] גימטריא זהו שלשים יום לפני הפסח כמשז״ל עכ״ד ויש לרמוז ענין יקר הערך והוא פלא שכתב מז״ה ז״ל בחסד לאברהם דף כ״ג דפוס אמשטרדם כי ה׳ ברב רחמיו וחסדיו הרבים בכל שנה שלשים יום קודם לפסח מתחיל להוציא נפשות ישראל מהיכלות הטומאה מעט מעט שיעור חלק אחד משלשים בכל לילה באופן שבליל ביעור חמץ כל פושעי ישראל עומדים בפתח היכל החיצון משערי טומאה שיעור חלק אחד משיעור הכמות שהיו נכנסים ליל שלשים ואחד קודם הפסח ובליל פסח אין נכנסים כלל ועיקר וכלם פטורין ובני חורין זהו תורף דבריו בקצור. ואני בעניי כתבתי כמה עניינים בהקדמה זו היא נפלאת בספרי הקטן כסא דוד ריש דף כ״ט ודף צ״ח ע״ג ודף קי״א ע״ב ע״ש. ועתה נרמז כפי רמז מהר״א מגרמיזא ז״ל שכתב כי תיבות למען תספר באזני בגימטריא זהו שלשים יום לפני הפסח דרמז להם הפלא העצום אשר הגדיל ה׳ לעשות עמנו להוציא לאור נשמות ישראל מן הקליפות אשר היו מוטמעים שם וזהו אשר התעללתי במצרים שחקתי להוציא כל נשמות ישראל משערי טומאה. ועוד הפליא לעשות כי ממצרים ועד הנה בכל שנה הוא מוציא כל לילה שלשים יום קודם לפסח נשמות ישראל מש״ט וז״ש ולמען תספר באזני בנך ובן בנך החסדים המופלאים ובא בהעלם בגימטריא שלשים יום קודם לפסח שזהו רחמים גדולים כי ככה יעשה בכל שנה. ואפשר דזה בכלל מ״ש בזה״ק דמגאולת מצרים נמשכת גאולה העתידה במהרה בימינו דכיון דמגאולת מצרים רצה הקב״ה לזכות ישראל לטהרם בשלשים יום קודם לפסח בכל שנה ולהוציא נשמתם משערי סט״א ודאי זה גורם הגאולה העתידה והיינו מ״ש רז״ל בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל והיינו מ״ש בר״מ דמחיית עמלק בליל בעור חמץ בזמן שמוציא נשמות ישראל מהיכלות סט״א וז״ש חייב אדם להראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים כי גם לכל אדם מישראל בכל שנה היא גאולת מצרים בעצם שמוציא נפשותם מהסט״א וז״ש וידעתם כי אני ה׳ כלומר הביטו וראו ודעו כי זהו רחמים גדולים רח״ם רחמתי״ם לראש בני ישראל להוציא ממסגר אסיר ולהעלות בכל שנה נשמות ישראל לפני הפסח ואפשר לרמוז למען שיתי אותותי אלה בקרבו ולמען תספר וכו׳ כי למען גימטריא קץ והכונה כי אני הכבדתי למען גימטריא קץ כי בא מועד קץ גאולתם של ישראל וקץ גאולת מצרים משם נמשך ולמען שהוא גימטריא הקץ עם הכולל הגאולה העתידה ב״ב וזה תספר באזני בנך וכו׳ ללמדם לדעת רחמי שמים כי גברו מאד: