חומת אנך על תורה, שמות י:א

בא אל פרעה וכו׳ למען שיתי וכו׳. אפשר במ״ש הרב ש״ך ז״ל עה״ת והזכרנו דבריו לעיל ובמ״א. דפרעה קין ומשה הבל והרגו לשעבר. וגם עתה היה רוצה להורגו והיה מתגאה באות יו״ד שנתן ה׳ לקין אות יו״ד. ופרעה י׳ יותר ממספר משה שהיה הוא מתגאה באות יו״ד של קין ובזה היה רוצה להתגבר על משה. ונהפוך הוא כי היו״ד נהפכה לו לעשר מכות. ועתה פרע הכל שהוכה עשר מכות נגד עשרה נשיכות שנשך להבל ופרע הצאן וגיזותיה להבל שהוא משה וכן פרעה גימטריא נחש עם שלשה תיבות פרעה מלך מצרים. זהו תורף קצור דברי הרב ש״ך ז״ל. והרשב״א הלוי ז״ל. וזאת לפנים רמזתי בעניותי בזה מש״ה בירמיה פרעה חפרע. כי חפרע גימטריא נחש. ועתה ראיתי בתנחומא דאמרו חפרע רמז שנבעל כנשים ע״ד ופרע ראש האשה ע״ש ולדרכנו אפשר דכשם דהנחש הטיל זוהמא בחוה כל קבל דנא עתה נבעל כנשים ולכך כתיב חפרע גימטריא נחש. ואפשר זה רמז פרשת וארא וידבר משה לפני ה׳ לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה. לאמר הן בני ר״ת הבל כלומר ישראל שהם מבחינתי הבל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה שהוא קין שעשה מה שעשה הן קדם. ובזה אפשר דזהו הטעם דמראש מקדם ציוהו ה׳ קח מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין כי פרעה הוא נחש והיה מתגאה על יו״ד שבו יתירה על שם משה. ולא ידע כי הם העשר מכות ולכן בטרם כל רמז יהי לתנין כי תנין גדול מנחש פשוט כמ״ש המפרשים וכתיב חמת תנינים יינם. ובתיבת תנין רמז שיו״ד יתירה הם לת״ק מכות ששרשם עשר גימטריא דצ״ך עד״ש באח״ב עם הכולל וזה רמז תנין גימטריא ת״ק יו״ד רמז למכות תק״א ששרשם עשר וזהו היו״ד יתירה. ובזה נרמוז בקראין בא אל פרעה בא גימטריא שלשה תוסיף ג׳ אל פרעה והוא גימטריא נחש כי אני הכבדתי את לבו כמו שפשע והרג הבל גימטריא לבו עם הכולל ואשר נתוסף יו״ד על שמו אינו לטובתו כאשר חשב רק הוא כנגד עשר מכות וז״ש למען שיתי אותותי אלה בקרבו אלה גימטריא הבל עם הכולל לנקום נקמת הבל. וגם ס״ת בא אל פרעה גימטריא הבל עם הכולל: