חומת אנך על תורה, דברים לא:ו

אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי ה׳ אלהיך הוא ההולך עמך. פתח בלשון רבים וסיים בלשון יחיד לומר דאם יהיה להם אחדות גמור שכלם נחשבים כאיש אחד אז כ״י השכינה שורה עליהם כמשז״ל על פסוק והוא באחד והוא אחד לא כתיב אלא והוא באחד דכשישראל הם באחדות כ״י שוכן בקרבם. וז״ש אל תיראו ואל תערצו. והסגולה לזה הוא האחדות והיינו דקאמר כי ה׳ אלהיך הוא ההולך עמך שתהיו באחדות כאיש אחד ואז ה׳ הולך עמך לא ירפך ולא יעזבך ואחר זמן ראיתי בספר קרבן מנחה להרב הגדול מהר״י חאגי״ז ז״ל סימן שמ״ו ששאלוהו דקדוק פסוק זה דפתח בלשון רבים וכו׳ והשיב דמשמע בילקוט לפסוק פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם התפלה נשתיירה להם שהם מתפללים בר״ה ויה״כ אל תבזה אותה מהם ויש המצאה שנשמעת תפלת היחיד בכל זמן כגון שיתפלל עם הצבור בר״ה ויה״כ ויאמר קבל צלותין ובעותין בעידן עקתין וכשיצטרך היחיד בכל עת לדבר אל הקב״ה הקב״ה פונה אליו מכח התפלה דנשתיירה ממה שהתפללו הצבור באותם הימים כיון דרבים הם והם בקשו על תפלת היחיד שתקובל בכל זמן וז״ש חזקו ואמצו ברבים כי אח״כ לא ירפך ולא יעזבך וז״ש פדה בשלום נפשי וגו׳ עכ״ד ובפסוק שלנו הוא אסמכתא בעלמא אך ההמצאה מחודשת ודוק והאריך בתולדות חדשות ובמ״א נאריך בס״ד: