חומת אנך על תורה, דברים כא:טו

כי תהיין לאיש שתי נשים וכו׳. כ״ה הגדול מהר״ם ן׳ חביב ז״ל (ה״ה גט פשוט וכו׳) בדרשותיו כ״י יש לדקדק דאי בן השנואה הוא הבכור היכי קאמר ברישא וילדו לו בנים האהובה והשנואה דמשמע דהאהובה ילדה תחילה. ותו דמאי ס״ד לעשות כבוד למי שאינו ויראה דיובן במה שהוא הדין (הרמב״ם הלכות נחלות פ״ב דין ב׳) דאם יצא פדחתו בחיי אביו אף על פי שלא הוציא כל ראשו לאויר העולם אלא אחר מיתת אביו ה״ז נוטל פי שנים וה״ה למי שיש לו שתי נשים והראשונה התחילה לילד תחילה דהולד הוציא פדחתו ונשתהה מלצאת עד שהאשה השניה ילדה לגמרי טרם נגמר לידת הראשון. אפ״ה הבן הראשון שהוציא פדחתו תחילה הוא הבכור אף על גב דהאשה השניה ילדה לגמרי קודם גמר לידת הראשון וזה רמז הכתוב וילדו לו בנים האהובה וכו׳ כלומר דהוא סבר דסדר לידת הבנים הוא האהובה תחילה ואח״כ שנואה מפני שנגמר לידת בן האהובה תחילה ולז״א הכתוב דטועה בדין ולא יוכל לבכר בן אהובה על פנ״י בן השנואה כלומר כיון דבן השנואה הוציא פניו ופדחתו תחילה לא יוכל לבכר את בן האהובה אף על גב דנגמר לידתו תחילה כיון דפני בן השנואה יצאו תחילה וז״ש על פנ״י בן השנואה דייקא ודוק: