חומת אנך על ירמיה לא:ד

עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל . פי' רש"י שני בנינים היו לך על ידי אדם לכך חרבו עוד אבנך אני בעצמי בנין שלישי ונבנית לעולם. ויש לדקדק מה שדקדקנו בסמוך אמאי פתח מצא חן במדבר ועוד להבין בעצם אמאי נקט תואר זה כאן בתולת ישראל. ואפשר במ"ש פ"ה דנדרים קונם לביתך שאני נכנס מת או מכרו לאחר מותר בית זה מת או מכרו אסור. וכתב הר"ן ז"ל דכי היכי דבית זה חמור מביתך לענין מכרו לאחר הכי נמי ביתך חמור מבית זה לענין נפילה דאם אמר ביתך שאני נכנס ונפל ובנאו אסור ואם אמר בית זה אם נפל מותר והרשב"א סבר דאף אומ' בית זה ונפל אסור והריטב"א סבר דאם נפל מותר ליכנס והביא ראיה מהמדרש אם יבואון אל מנוחתי למנוחה זו אינם באים אבל באים למנוחה אחרת ולדעת הריטב"א אפי' קאמר קונם לביתך אם נפל ובנאו מותר ליכנס. ודרך דרש אפשר לומר דלא תקשי להרשב"א והר"ן מהמדרש והוא דכתב מהרימ"ט דבמשכן ובית א' ובית שני היה לנו דין אירוסין וכשיבנה בית ג' אז יהיה חצר דידיה דכתיב בונה ירושלם ה' וכתיב ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ויהיו נשואין והשתא אפי' לדעת הרשב"א והר"ן דקונם לביתי אפי' נפל ובנאו אסור הכא דבה"מ היה חצר דידה והוו כאירוסין ונשבע אם יבואון אל מנוחתי לעת"ל דבית ג' מעשה ידיו והוא בנין רוחני והוא חצר דידיה ונשואין ודאי מותרין דור המדבר לבא. וז"ש מצא חן במדבר להורות על דור המדבר דור דעה. וכי תימא דור המדבר אין להם תקנה דנשבע אם יבואון אל מנוחתי לזה אמר עוד אבנך בית ג' מעשה ידיו ואז מותרין דור המדבר. וכי תימא דאומר קונם לביתי אפי' נפל אסור לז"א בתולת ישראל כלומר בית א' ובית ב' הוו אירוסין וחצר דידה והיא בתולת ישראל אבל עתה נשואין וחצר דידיה: