חומת אנך על ישעיהו נח:יג

אם תשיב משבת רגלך וכו' . פירש הרב מהר"ר ישועה זיין ז"ל במ"ש שההולך במדבר ואינו יודע יום שבת דמונה ששה ימים ומקדש ז' ובכל יום עושה בצמצום פרנסתו אף ביום הז' ומנכר ליה בקדושה ואבדלתא וז"ש אם תשיב משבת רגלך פירוש ששכחת איזה יום שבת אז תעשה כל יום פרנסה בצמצום ואפי' בז' עשות חפציך ביום קדשי שמותר לעשות פרנסה ביום השביעי וכי תימא במה יוכר יום שבת לז"א וקראת לשבת עונג בקדושה ואבדלתא עכ"ד. ואפשר לרמוז במ"ש בשבת דף ק"ן מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרצה בתוך שדהו ונמלך עליה לגודרה ונזכר ששבת היה ונמנע אותו חסיד ולא גדרה ונעשה לו נס ועלתה בו צלף וממנו היתה פרנסתו. וכתב מהרש"א בח"א דאע"ג דהרהור מותר וגם היה בשוגג דלא נזכר שהיה שבת עשה חסידות. וז"ש אם תשיב משבת רגלך שאתה קרוב לצאת חוץ לתחום או שיש לך איזה דבר עליך ואין אתה יכול לצאת מן העיר ונמנעת וכיונת לשמור שבת אף שנזהרת מל"ת מעלה עליך שקיימת מ"ע כמ"ש נותנין לו שכר כעושה מצוה וכמו שפירשתי בעניותי אף לא פעלו עולה הוי כמו בדרכיו הלכו מ"ע וזהו חפציך מצות ביום קדשי. וקראת לשבת ענג דכל מה שתאכל תכוין לכבוד שבת לקדוש ה' מכובד. וכבדתו לשבת מעשות דרכיך כחול מפני שבשוגג מצאת בהרהור לעשות מלאכה אחר השבת והיה דרך מציאה שהיה בשוגג ונזכרת וז"ש ממצוא חפצך. אז תתענג על ה' שישלח לך פרנסתך כחסיד הנז' מלבד שכרו לעה"ב והרכבתיך על במותי ארץ החיים: