חומת אנך על ישעיהו כו:טז

ה' בצר פקדוך צקון לחש וכו' כמו הרה וכו' . פירש הרב מהר"א הכהן ז"ל בעל שבט מוסר. דאמרו רז"ל לעולם יקדים אדם תפלה לצרה ועל זה ל"ן במדב"ר ה' בצר פקדוך אחר שבאה הצרה ויהי הם מריקים כמה תפלות מוסרך למו אחר שכבר היסורין להם וזה דומה לאשה הרה שאינה צועקת עד שבאו לה החבלים ואין גם אחד ישים אל לבו להקדים תפלה לצרה עכ"ד ואפ"ל קצת בסגנון אחר במה שראיתי להרב מהר"ר יוסף פייאמיטה ז"ל בדרשותיו כ"י שהוכיח דצר הוא קטן מצרה והביא ראיות לזה. וז"ש ה' בצר שהוא צער קטן פקדוך פקידה דעלמא. ואם יש להם צרה שהיא גדולה אז צקון לחש מוסרך למו. והוא כמו ההרה דלפי שעור החבלים שיש לה היא צועקת. ושמעתי מהחכם השלם הישיש ספרא רבא כמה"ר רפאל טריביס ז"ל שפירש דכשישראל הם בצרה ח"ו בין כלל בין פרט צריך לפשפש על מה באה הצרה ויתודה וישוב ואח"כ יתפלל אבל להתפלל בלאו הכי אינו כלום וז"ש ה' בצר פקדוך כשהם בצרה פקדוך ומרבים בתפלה צקון לחש מוסרך כל התפלות הם על היסורין ואינם נותנים לב לחטאתם והוי כמו הרה שצועקת בחבליה ואינה נותנת לב להתפלל אל ה' רק צועקת בכאב שיש לה כן היינו מפניך ה' צועקים על היסורים על הכאב מבלי חיפוש וידוי ותשובה. ועוד אמר משם חמיו החכם השלם כמהר"ר זבולון הכהן זלה"ה במשז"ל כל מי שנאמר קריבה למות לא הגיע לימי אבותיו וה"ה הכא כמו הרה תקריב הוא בלי זמנה. והנה אנחנו סובלים חבלי משיח ועדיין לא בא ונשאר הצער של החבלים דומה לאשה הרה דיש לה חבלים קודם זמנה שהוא נפל דאז תחיל תזעק בחבליה שלא יש כי אם החבלים והילד איננו וזה צער גדול וז"ש כמו הרה תקריב שלא בזמנה וידעה שהוא נפל תחיל תזעק בחבליה שהחבלים נשארו ואין ולד שהוא צער עצום כן היינו מפניך חבלי משיח ומשיח אין: