חומת אנך על שמואל א כד:יא

ואמר להרגך ותחס עליך. אמרו בפרק הרואה צניעות שהיתה בך היא חסה עליך והקשה הרב הגדול מהר"י חאגי"ז ז"ל בספר קרבן מנחה סימן ת"ט דהא אמרינן דיכול להצילו באחד מאבריו נהרג עליו וכיון שהיה דוד הולך ובורח ומתחבא מה צורך היה שם להורגו עד שהצניעות הצילו והרב נדחק לתרץ עש"ב. והנה יש מי שסובר דלגבי נרדף עצמו אין לדקדק אם יכול להצילו באחד מאבריו כמ"ש הרב משנה למלך בסוף ה' חובל שכן כתבו ז"ל וכן מוכח מדברי הרא"ם ז"ל פרשת וישלח. איברא דמדברי רש"י פרק בן סורר מוכח להפך. אמנם כתב הרב שבות יעקב בח"ב סימן קפ"ז דבמוחזק ולגבי נרדף אין לדקדק ביכול להציל באחד מאבריו וה"ט דין בא במחתרת שעשה מעשה ע"ש והכא דשאול ציוה להרג לכהנים פ"ה איש הו"ל כמוחזק ועל זה אמרו הבא להורגך השכם להורגו והן לו יהא דעתה דוד הוא בורח ונחבא מ"מ כמה פעמים כפשע בינו ובין המות לולי ה' עזרתה לו ובהא היה יכול להורגו וכמו שאמרו רז"ל:

ואומר לא אשלח ידי באדוני כי משיח ה' הוא. אפשר לומר כפי דברי המפרשים שכתבתי בסמוך דמצד שהוא חמיו לא יהרגנו אבל היה עושה פצע וחבורה אך מצד היותו משיח ה' לא פגע בו יד. וז"ש לא אשלח ידי באדוני חמי אפילו במכה ופצע כי משיח ה' הוא ומטעם שהוא משיח ה' לא שלחתי ידי כלל: