חומת אנך על דברי הימים א' ד:כא

ומשפחות בית עבודת הבוץ וכו' . רז"ל בילקוט אמרו ר' שמואל ב"נ אמר זה דוד שהיה עסוק בפרוכת ולפ"ז אפשר לפרש לבית אשבע על בעז שנשבע ליצרו ואמר חי ה' שכבי עד הבקר ויוקים שקיים הבטחתו לרות להשתדל בה ואם לא יגאל טוב הוא יעשה כנימוס. ואנשי כוזבא דואג וסיעתו שלא רצו להתיר המואביות ולא ראו דבעז הצדיק נשאה. וחיפו דברי נרגן דבעז נשאה לקיים מצות יבום דאתי עשה ודחי ל"ת וכמ"ש הרב מהרש"א ז"ל דכך היו סוברים עיין בדבריו באורך. וטח מראות עיניהם דהכא ליכא עשה דיבום מן התורה ואיך ידחה לאו דלא יבא עמוני. ועם כל זה יואש ושרף מחלון וכיליון אשר בעלו למואב שכיונו לאיסור דעדיין לא נתחדשה הלכה קורא אני עליהם בעלו למואב ונתחייבו מיתה. וישובי לחם לשון יחיד רמז למחלון דשב להתקן על ידי בעז שהיה מבית לחם ובא בגלגול עובד והדברים עתיקים מכוסים ונעלמים שבילי בית גלגו"ל. ובמדרש רות רבה פרשה ב' דרשו פסוקים אלו ומשפחות בית עבודת הבוץ וכו' על רחב וסוף הפסוק דרשו אשר בעלו למואב שבאת ועלו מעשיה לאבינו שבשמים וכו' ולפי דרשת רז"ל אפשר לרמוז מאי דכתיב וישובי לחם והדברים עתיקים באופן זה. מאחר שהכניסה עצמה בסכנה ובאת להתגייר ועלו מעשיה למו אב שבשמים לזה וישובי לחם שבה מהיות זונה ונעשית לחם אשה כשרה דנשאת ליהושע. וכי תימא איך היתה כזאת לזה אמר והדברים עתיקים הם מפלאות תמים דעים דרחב היתה גלגול תמר ומסוד קין כמ"ש רבינו האר"י ז"ל לכן נשאה יהושע ויצאו ממנה נביאים כמ"ש רז"ל: