חומת אנך על אסתר ח:ז

הנה בית המן נתתי לאסתר ואותו תלו על אשר שלח ידו ביהודים . יש לדקדק דבתחילה תלו המן ואח"כ נתן ביתו לאסתר. ותו דכתיב על אשר שלח ידו וכו' ולא היה אלא בשביל העץ שעשה למרדכי. ואפשר כמ"ש לעיל משם רבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל דעברת אחשורוש על המן שהיה סיבה להריגת ושתי שמרה נצח. ואסתר המלכה כיונה ברוח הקדש ואמרה לאחשורוש איקני בושתי וקטלה והשתא איקני בי כי ענין ושתי בוער באש עד ל"ב אחשורוש וכיונה לעורר עד לבא חמת המלך. וכבר כתבו גורי האר"י ז"ל דושתי הרע של אסתר וזה שאמר איקני בושתי חלק הרע שלי וקטלה כי הוא רע ושלט ברע והשתא איקני בדידי חלק הטוב. ולהיות כי אחשורוש טינא היתה בלבו על המן שהיה סיבה להריגת ושתי וזה עיקר שציוה לתלותו ומפני הכבוד אמר תלוהו עליו. ואסתר המלכה מצאה חן במדב"ר שאמרה איקני בושתי וקטלה ולפי האמת דעל זה נתלה דין הוא שביתו יותן לאסתר המלכה אי משום דזהו בעבור ושתי ואסתר ירשה כתרה וכל אשר לה וגם זה ראוי לה כי הוא בעבור ושתי. ואי משום דברוח מבינתה הכירה שיש בלבו על שהרג ושתי וכיונה אל האמת לאפושי רתחא. וכל זה רמז אחשורוש באומרו תחילת דיבר הנה בית המן נתתי לאסתר כלומר כך היה בדעתי זה שנים להורגו ולתת ביתו לאסתר מטעם האמור הנה לשון שמחה. ומאחר שהסכמתי להורגו הרוגי מלכות אפילו אוה"ע נכסיהם למלך תכף כצד אחד שצידד מהרימ"ט ז"ל בתשובה אשר הובאה בתורת חיים להרב מהרח"ש ז"ל חלק א' סימן צ"ד והרשב"א ז"ל בתשובה סימן אלף קנ"ט. וזה שאמר הנה בית המן נתתי לאסתר. ואותו על אשר שלח ידו כך תכתבו באגרות שזייף ציווי המלך כמ"ש בדרושים: