חכמת שלמה על יבמות סח:

גמ' ולא אנינות דרבי יוסי בר חנינא כו'. נ"ב הגירסא הנכונה דל"ג דרבי יוסי בר חנינא אלא גרסי' מן זר וכל זר נפקא וקאי אבת כהן ודברי ר"י ב"ח יליף מגוף הקרא השני וכל זר זרות אמרתי וגירסא זו עדיף דלא יתכן שפיר למילף הא דר"י ב"ח מריבויא דכל וכן משמע להדיא מסמ"ג דמריבוי דכל נפקא בת כהן ע"ש (עיין במהרש"א):

רש"י בד"ה אי הכי כו' לא פסלי וה"ה דמצי נמי למימר כו' כצ"ל. ונ"ב אף שמפי' רש"י דוקא הוא היינו לפי האמת שמרבינן אף חייבי לאוין דעובד כוכבים ועבד אלמא לאו אהויה דוקא קפיד אבל בתחילה שבא למעט נמי עובד כוכבים ועבד ה"ה דמעטינן חייבי כריתות ונימא דגזירת הכתוב הוא בהויה דוקא קפיד ודו"ק. (עיין במהרש"א):

בד"ה עבד כנעני לית ליה כו' אלא בר קדושי דוקא כו'. נ"ב ביש ספרים אינו אבל לפי הלשון נראה לפרש דלא בא למעט אלא דוקא שיש בר קדושי ומ"מ לית להו הויה כגון חייבי כריתות לאפוקי עובד כוכבים ועבד אע"ג דלאו בני הויה נינהו מ"מ נמי לא הוי בר קדושי בשום דוכתא ולא קא ממעט ומ"מ תלמודא פריך לקמי שפיר א"ה עובד כוכבים ועבד מנין דלמא בא למעוטי כל דליכא בר הויה אפילו אי לית בר קדושי בשום דוכתא ודו"ק:

בא"ד דהא חמירו כו'. נ"ב פי' שעונש כרת חמור וק"ל. בא"ד חייבי כריתות לא פסלי כו'. נ"ב פי' מדין ק"ו מה חייבי לאוין דקיל דהרי תפסי בהו קדושין חייבי כריתות דחמירי לא כ"ש ודו"ק: