חכמת שלמה על יבמות טו.

גמ' ולא מתייבמות לא הספיקו לגמור את הדבר עד שנטרפה השעה א"ל רשב"ג מה נעשה להם לצרות הראשונות מעתה אי אמרת כו' כצ"ל. ונ"ב נ"ל שהוא מהופך וכן בתוספתא ובירושלמי ודו"ק:

שם ר' טרפון תאבני כו' נ"ב צ"ל תאב אני וכן מצאתי בתוספתא ובס"א ג"כ:

שם בשביל קטן כו'. נ"ב פי' בשביל שהיה לה ג"כ בן קטן כבן חמש ולא היה יכול לפרוש מאמו וק"ל:

רש"י בד"ה לצרה עצמה כו' לשוק קאי והאי כו' כצ"ל:

בד"ה יש תנאי כו' מותרת ואחרים כו' הד"א:

תוס' בד"ה ונהג כו' וחלק המעשר לעניים כו'. נ"ב דאי לאו הכי היה צריך בפעם השניה להרבות במעשרות והמרבה במעשרותיו הן מקולקלין ומש"ה פי' כה"ג שוב מצאתי בגליון תוס' דפ"ק דר"ה ממש כדברי:

בד"ה עירבו מקואות כו' זו לזו ומפסיק הכותל משמע כו' כצ"ל: