חכמת שלמה על סוכה כב.

רש"י בד"ה ושצילתה מרובה כו' תנינא חדא זימנא כו'. נ"ב פי' מאחר שנאמר כבר חמתה מרובה מצלתה פסולה א"כ ממילא איפכא כשרה וק"ל:

בד"ה רב תני כו' קיימי ושמואל כו' סוכות רב תני כו' כשרה ושמואל כו' רואין ושצילתה כו' הד"א:

בד"ה כנגד צ"ל כנגדה:

בד"ה ותני עלה כו' והכי פירושא כו' מתני' בשיש כו' וכשיעורן טומאה כו' דלא אמרי' חבוט רמי כצ"ל הס"ד והד"א:

בד"ה ביניהם כו' לעליונות כשאינן מכוונות טהור וה"ה כשהן מכוונות שעל גבה כו' כצ"ל. ונ"ב פי' על גבה לא איירי דומיא דביניהם דאיירי בטומאה ביניהם ועל גבה דפרש"י איירי לענין כלים והטומאה תחתיה ולא כפי' התוס' ודו"ק. (עיין במהרש"א) ותדע שגירסתיה היא מתוקנת דלס"א מהו וה"ה כשאינה מכוונת כו' וקאי על האויר שביניהם שלא יטמאו הכלים מטומאה שתחתיה פשיטא מאחר דכבר פרש"י דלא אמרי' חבוט רמי לטומאה שתחתיה שלא יטמא כל הבית למטה מכח חבוט רמי מכ"ש למעלה דהוי הפסק ביניהם ועוד קשה לגירסתו מאחר דכבר פירש תחתיה ואח"כ עשה פיסקא על ביניהם כי לא תמצא בלשון רש"י חבוט רמי ביניהן א"כ מה צריך תו להזכיר אח"כ ותחתיה טמא כו' או היה לו לפרש למעלה ועוד למה שינה הלשון וכתב שעל גבה ולא על גביהן כלשון הברייתא אלא רש"י בתחלה מפרש הברייתא שאם הטומאה תחתיהן תחתיה טמא ולא כל הבית ואם הטומאה ביניהן כל הכלים שעל הקורות טהורין חוץ ממה שהוא למעלה כנגד הטומאה דפשיטא שהוא טמא דבוקעת ועולה וכן על גביהן ולא הזכיר רש"י משום שפשוט דהוי כמו ביניהן שוב מפרש רש"י מה שאמרי' לעיל שאם הטומאה תחתיהן שתחתיה טמא ותו לא דאפי' על גבה נמי טהור אפי' הוא למעלה כנגד הטומאה משום דחוצץ ומביא ודו"ק היטב:

בא"ד וגרסי' הכי בד"א בשיש בהן פותח טפח אבל אין בהן פותח טפח טומאה בוקעת ועולה טומאה בוקעת ויורדת כצ"ל והס"ד:

תוס' בד"ה קורות הבית כו' בד"א בזמן שיש בהן פותח טפח כו'. נ"ב בפי' רבינו שמשון מצאתי לשם דעל רוחב הקורה נמי שייך לשון פותח ע"ש: