חכמת שלמה על סוכה יח:

רש"י בד"ה לימא אביי כו' קס"ד טעמא כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה סיכך על גבי אכסדרה כו' לפיכך נראה כי מעיקרא פליגי בסיכך כו' נ"ב נ"ל שהתוס' מפרשים בסיכך על גבי אכסדרה שיש לה שתי מחיצות והיא עצמה הוי סוכה וכן משמע להדיא בפרק כל גגות לפי פי' רש"י דהתם כמו שמביאים התוס' כאן דאיירי שהאכסדרה עצמה הוי סוכה והתוס' אינם חולקים על פירוש רש"י דהתם רק שרש"י פירש כעין מפולש והם פירשו כמין ג"ם אבל גם לפי' התוס' איירי בנעשית האכסדרה עצמה סוכה ואם כן מה שפירשו התוס' הכא כמין ג"ם איירי נמי כה"ג והיינו באכסדרה שאין עליה נסרים רק שסכך על גבי ד' קורות סביבות ולא איירי כלל באכסדרה שהיא כעין קלוסטרא כמו שפירש רש"י ומה שכתב הרא"ש שלפי' ר"י איירי ביש לה ב' מחיצות ממש והשלישית סמך לאכסדרה אין זה פירוש ר"י בעל התום' אלא ר"י אלפסי ופירושו הביא נמי בפרק כל גגות דו"ק ותמצא נ"ל (עיין במהרש"א):

בא"ד דהוה אמרינן פי תקרה אם היתה צריכה כו' כצ"ל ונ"ב פי' לענין טלטול בתוכה וק"ל:

בא"ד מהני נמי לגבי סוכה המפולשת כו' נ"ב פי' מאחר דאמרינן פי תקרה יורד וסותם בשתי מחיצות א"כ אין חילוק בין עשויה כמין ג"ם בין מפולש רק דבשבת אסרו חכמים לטלטל משום דדומה למפולש א"כ לענין סוכה סבר רבא דמכשר אביי אליבא דרבנן אף במפולש כמו שתי מחיצות דגם לענין טלטול שבת דבסוכה אין שייך כל כך לאסור מחמת מפולש וק"ל ואביי השיב לו שמודה בסוכה לענין מפולש כמו שאינו מועיל לענין איסור שבת כך אינו מועיל לסוכה ודו"ק ובלשון זה כתב האשר"י בסוף פ' כל גגות (עיין במהרש"א):

בא"ד בין מפולשת לאויר החצר למפולשת לאכסדרה כו' כצ"ל ונ"ב אע"פ שהכא בודאי לא איירי במפולשת לאכסדרה כי לפירוש רש"י איירי בסיכך עליה ממש אלא ה"ק מאחר שרש"י מחלק לעיל בין מפולשת לחצר למפולשת לאכסדרה ק"ו שנוכל נמי לחלק בין סוכה המפולשת לחצר לסוכה שהיא על גבי אכסדרה ממש כי מאחר שיש לה ד' קורות סביב כמו שעשוי לאכסדרה אם כן אינה דומה כלל לקפנדריא ואינה מחלפת במבוי מפולש וק"ל אי נמי מאחר שסתם אכסדרה סמוכה לכותל הבית וא"כ היכא שיש לה שתי מחיצות עשויה כזה א:

ואינה עשויה כלל להילוך שאינו עומד פילושו נגד הבית לאפוקי סוכה המפולשת בחצר שפילושה נגד הבית ועשויה להלוך ודו"ק נ"ל:

בד"ה אכסדרה בבקעה כו' אין לדמות כלאים לשבת דאפילו פיאות מותר לכלאים כו' כצ"ל ונ"ב פי' אפילו נען ד' קונדסין בשדה מותר לזרוע תוכן גפנים וחוצה להן מיד זרעים ולענין שבת אסור לטלטל בתוכה. [בא"ד בפ"ק דעירובין] בדף י"א ע"ש: