חכמת שלמה על סוטה כז:

גמ' האמורים בפרשת נטמאה ונטמאה כו' כצ"ל:

שם אשירה לה' כי גאה גאה נמחק. ונ"ב נ"ל טעות:

רש"י בד"ה שתי פעמים כו' ונטמאה ועוד כתיב והיתה אם נטמאה ובגמרא דריש לה ר"ע חד לתרומה כו' משום דשמע לר"ע כו' כצ"ל:

בד"ה שקול משקלו כו' ולכאן לו אני כו' הד"א:

תוס' בד"ה כשם שהמים כו' בין לו בין לאחר. נ"ב פירוש בין נסתרה עמו וזינתה בין זינתה מאחר שהרי משביעין אותה אמן מאיש זה אמן מאיש אחר וק"ל:

בא"ד אלא אני אומר אם אחרים נסתרה מעתה גרש יהא כו' כצ"ל. ונ"ב אינו רוצה לומר שאם גירש אותה ולא השקה דנימא שתהא מותרת עם אותו שנסתרה ונימא שזינתה מאחר כמו שאנו אומרים כאן היכא שבדקו אותה ולא אותו ומה קושיא היא דלמא לעולם אסרינן מספק ומוקמינן בחזקת שזינתה עמו אבל הכא שהמים לא בדקו אותו איכא הוכחה שהוא נקי. ועוד מאי קמשני כו' דאמרינן שהוא שוגג כו' ולעולם אמרינן שזינתה עמו והלא משביעין אותה להדיא אמן מאיש זה אמן מאיש אחר אלמא דאיכא למימר שנסתרה עם אחר ומ"מ אסרינן עליו מכח ספק כדפרישית ולנ"ל דקאי על אותם שבדקו אותה כלומר ולא מתה מיד אלא שצבתה ומתנוונת והולכת והוא גירשה תהא מותר לאותו שנסתרה עמו ודו"ק:

בא"ד ואת אמרת הכין הוא שוגג כו' מתחת ידו ואמרינן הכין כו' כצ"ל: