חכמת שלמה על שבועות לד:

רש"י בד"ה מכדי כו' ברישא לא עשה כו' הד"א:

בד"ה מקמי כו' דס"ל דהא הוה גמיר כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה כי היכי כו' היינו משום דלבתר כו' נ"ב פי' עיקר פירכא דהכא גבי שבועת עדות חייבו הכתוב במושבע משא"כ בפקדון דלא חייבו במושבע אלא דוקא בנשבע מפי עצמו ואף שיש לשם נמי חומרא שחייב בנשבע משא"כ בשבועת העדות לפי ס"ד דהשתא מ"מ איכא פירכא כי אין מכריעין בין החמורות וק"ל א"כ שפיר קפריך ר"ש אלא דלא הוה ליה למינקט פה שעשה בו מושבע כנשבע דלמא לפי בתר דקים ליה כו' נקטיה דבע"כ לא תמצא בשבועת העדות נשבע כי אם בתר ג"ש ודו"ק:

בד"ה הנך כו' עדיפא דמעילה ממעילה לאו כו' כצ"ל: