חכמת שלמה על שבת פב.

גמ' לא ימצא במכיתתו חרש לחתות כו' משם ראיה ולחשוף מים מגבא כו' כצ"ל. ונ"ב סיפא דקרא הוא וק"ל:

שם איבעיא להו שיעורא דר"מ נפיש או שיעורא דר' יוסי נפיש כו' נמחק:

שם מסברא שיעורא דר' יוסי נפיש ומקרא כו' במנא רבה אמר אביי מתני' נמי לחתות אש כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ואינו מקנח כו' במחוברין ומקנח בהן כו' דלא אסרו אלא באילן ובקנים עוזרדין לפי שהן קשין כצ"ל. ונ"ב ראיתי בגמ' שהגיה רבי אברהם מפראג ופירות קשין וטעות הוא כי אין חילוק בין פירות קשין כלל אלא שהקנה צ"ל קשה וזהו עוזרדין שאם הוא רך אין עליו תורת אילן ע"ש דף ל"ד:

בד"ה בין פצים לחבירו כשמסדרים פצימין ועמודין וקורות ועושין סואר של קורות כו' כצ"ל. ונ"ב אותן המושכבות לארץ כסדר לבנין סוואר שמם וכן בריש המביא:

בא"ד ויש חלל בין זה לזה סומכין מתחתיו כו'. נ"ב פי' מסדרין העצים לבנין על הארץ דרך ריבוע ואי אפשר בענין זה שלא יפסיק בין קורה לקורה נ"ל:

בד"ה לחשוף כו' ושריעות נהרות. נ"ב פירוש שגדל הנהר וכסה עין הדרך לשון שרוע וקלוט רש"י בריש המניח:

בד"ה מסתברא צ"ל מסברא כו' נפיש ומקרא שיעורא כו' נפיש לייט לה כו' כצ"ל הד"א: