חכמת שלמה על שבת עד:

גמ' אהלים אמר ליה אביי ההוא קשר כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה מסרח כו' ונמאס הלכך ההוא כו' כצ"ל:

בד"ה דפריס סילקא כו' בהעור והרוטב מאי קיפה פורמה כו' כצ"ל. ונ"ב פי' הדק שבשולי קדירה:

בד"ה דמרפי רפי כו' והמים שבתוכו יוצאין כצ"ל:

בד"ה והקוטמו כו' בכר וכסת ולצד זנבו כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה וקטר חד. נ"ב התוס' פירשו בע"א לעיל (שבת דף ע"ג:)

תוס' בד"ה מהו דתימא כו' אי קבר בה ישראל כו'. נ"ב פי' שהטמין ישראל את הדלעת קודס שהוסק התנור ואחר כך בא הנכרי והסיק ושדא ביה סיכתא אפילו הכי לא נאסר משום בישולי נכרים דלא איכוין האי נכרי לשם בישול אלא לתיקון מנא:

בד"ה חביתא כו' ואין נראה כו'. נ"ב וממילא מפיק חד מנהון וק"ל: