חכמת שלמה על שבת קנה.

גמ' בכלכלה דחוקה עסקינן כו' לא לינח כרעיה כו' כצ"ל:

שם אבל לא את הזרדין כצ"ל וכן בכל העמוד וכן ברש"י קא סבר מטרח באוכלא כו' אבל לא הזרדין לפספס אלא כו' אמר רב יהודה חרובין לדקה נמי שווי אוכלא כו' כצ"ל:

שם דמתיר בחרובין לדקה כו'. נ"ב פי' וסבר דחרובין לדקה מטרח באוכלא הוא:

רש"י בד"ה למטה מי כו' בר"ה אבל כו' הד"א:

בד"ה האי דרגא כו' סולם שעולין בו כו' כצ"ל:

בד"ה פקיעי כו' שבלים שאוגדים כו' כצ"ל:

בד"ה מפספסין כו' ואינה מריחה ריחה כו' כצ"ל:

בד"ה את הכפין כו' וכן זירין כצ"ל:

בד"ה הן הן כו' פקיעין תרי שאינן כו' ראשים כצ"ל והס"ד ואח"כ מה"ד כפין תלת קשורין ג' אגודים והס"ד:

בד"ה מטרח כו' קודם תקון זה טרחינן כו' כצ"ל:

בד"ה ומפספסין כו' אלא להתיר ג' אוגדיהן כו' כצ"ל:

בד"ה בדקה צ"ל לדקה וצ"ל קודם ד"ה לגסה:

בד"ה אי אמרת שמע ר' יהודה כו' כצ"ל:

בד"ה ר' יהודה כו' באוכלא הוא ושרי כו' לאוכלא הוא והוי ליה כו' כצ"ל:

בד"ה והא מדקתני רישא בין דקה בין גסה שמע מינה כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה אמר רב פפא כו' נסמוך ארישא כו'. נ"ב פי' על הקרבן ביו"ט:

בא"ד כל דלהדי גבי כו'. נ"ב כמו ראש:

בד"ה והלכתא כו' ואביי אמר בצדדין כו'. נ"ב פי' ומאן דשרי בצידי צדדים שרי אף בצדדים ופסק להקל באיסורי דרבנן ודו"ק:

בא"ד לא פליגי דאסור ובצידי כו' כצ"ל:

בד"ה רב יהודה אמר הן הן פקיעים כו' והכי קאמר מתירין כו' אוכלא וצריך לפרש כו' כצ"ל: