חכמת שלמה על שבת קמ.

גמ' הלכה כר' יוחנן. נ"ב פי' ומה שאמרו אין הלכה כר' יוחנן ר"ל מה שאמר קודם שחזר וק"ל:

שם ונותן לתוכו דבש ולא יטרוף כו'. נ"ב פי' הדבש וכן להדיא בס"י:

שם אתאי אשקייה חד כסא כו' כצ"ל:

שם דלמא מנכי ליה מזכותא כו'. נ"ב ותימה לי לפירש"י איך ברירה ליה שלא היה מת והל"ל הואי מסתפינא דמיתנא ולכן אמרתי לפרש כמשמעו שינכו לי מזכיותי מרוב עונג שוב בדקתי בתוס' שנ"ץ ומצאתי ממש כדברי:

שם ופשיט לי ותפשוט ליה כו' כצ"ל ונמחק לאיסורא. ונ"ב זה אינו מגמ' אלא מפירש"י והרבה מפרשים פירשו להתירא והר"ן דייק כן מדקאמר סתמא ופשט לי ותו לא כו' ע"ש:

רש"י בד"ה אבל כו' החומץ ומטבל בו מאכלו כו' כצ"ל:

בד"ה שאין שולין את הכרשינין כו' הקש כצ"ל:

בד"ה תבן כו' שמחתכין אותו כו' כצ"ל:

בד"ה מוץ הוא מזקן השבולת כו' כצ"ל: