חכמת שלמה על שבת קלו.

רש"י בד"ה לאכלה כו' מפרסת פרסה ואיננה מעלת גרה וגו' כו' ודאי לאכלה כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה שפיהק כו' חיות מעט כו'. נ"ב אבל סתם מת בתוך ל' הוי כאכלו ארי כדמוכח לקמן ודו"ק:

בד"ה הוי אכלא מיניה כו' ממקום אחר ואמר ספיקא כו' כצ"ל. (עיין במהרש"א):

תוס' בד"ה מימהל היכי כו' היינו בסתם ולדות כו'. נ"ב פי' ורבנן פליגי עליה בתרתי בודאי בן ח' ושהה רשב"ג חושבו כחי גמור ואמרי' אשתהי ורבנן חשבי ליה כמת והיכא שאינו ודאי בן ח' אלא ספק כסתם ולדות רבנן חשבי ליה כחי אפי' לא שהה ורשב"ג סבר איפכא מאחר דלא שהה לא חשבינן ליה כחי: