חכמת שלמה על שבת קב.

גמ' דכתיב בחלל חרב דחרב הרי הוא כחלל אין אבל לענין שבת כיון דיכול להעמידה אפי' בחוט הסרבל כצ"ל והשאר נמחק:

רש"י בד"ה הא איכא כו' ועל מה שפירשו כו' לאביי הכי מידי איריא הך דעמוד התם משום כו' כצ"ל. ונ"ב ולפי דעת רבותיו צ"ל דטרסקל גרע טפי מעמוד שאין לו מחיצות ראויות כל עיקר לומר עליהן גוד אחית ומש"ה פליגי רבנן עליה דריב"י משא"כ כשיש לו מחיצות ראויות וראוי לומר עליהן גוד אחית מאחר שהגדיים בוקעין בה ואין להקשות א"כ גבי מחיצה תלויה אמאי התירו חכמים יותר מבחורבה הלא כשהגדיים בוקעים בה מועיל לגוד אחית ולא קשה מידי כי יש חילוק בין גוד אחית שאין כאן מחיצה למחיצת עשרה אלא שהיא תלויה ובאת להתיר אפי' למטה ממנה שאין לה אפי' שורש אחת אלא הכל אויר ומשום תלויה באת להתיר כאלו קבוע היא למטה דאז בודאי גדיים בוקעין גורעין אותה מלהיות למטה אלא במקומה עומדת אבל גוד אסיק אינו שייך אלא להמשיך המחיצה כדי לעשות למעלה רה"י ואז מועיל בקיעת גדיים שהרי צריך להמשיך המחיצות כדי להיות רה"י למעלה ובמקום בקיעת גדיים במקומה עומדת והוא רה"ר או כרמלית ודו"ק:

בד"ה ואמר שמואל כו' להיות אב הטומאה והספינה את הכלים שבתוכו דחרב הרי הוא כחלל והוי אבי אבות הטומאה כצ"ל ונ"ב ס"א:

בד"ה בדבר שאינו כו' המעמידה בנין כל שהוא כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה פשיטא כו' וכשאינן קשורות כצ"ל:

בד"ה נפסקו כו' שלשה בתים ונפל האמצעי כו' כצ"ל:

בד"ה כי איתמר כו' הראשון אף במזיד כו' דאפי' היכא דע"י כו' כצ"ל:

גמ' ר"מ אומר אף אם היתה שבת והוציאו בפיו חייב כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה קלטה אחר כו' וקבל או שקלטה כו' הד"א:

בד"ה אתאן ללכתא כו' נושאים דרדורים של יין כו'. נ"ב פירש"י בע"ז פרק אין מעמידין לגינין קטנים והערוך פי' שהיא חבית עגולה של עץ:

בד"ה אכילה אחת זית אחד. נ"ב לאו דוקא דהא ביוה"כ בעינן ככותבת ודו"ק:

תוס' בד"ה ר"מ כו' אף משום שבת ויוה"כ כצ"ל והס"ד: