חכמת שלמה על סנהדרין כא.

גמ' ולמאן דדריש וי"ו מ"ח הוי תניא נמי הכי לא ירבה לו נשים יותר ממ"ח כצ"ל ונ"ב ס"א ולמאן דדריש וי"ו אפילו מ"ח ותנא דידן כו' כצ"ל:

שם לא שער בית השחי ולא בית הערוה כו' נ"ב צ"ע איך נפרש אם נאמר שלא היה להן שערות כלל א"כ להאי תנא דדריש בנזיר פ' ג' מינים לא ילבש גבר שמלת אשה אמגלח שער בית השחי ובית הערוה דלוקה משום דדרך נשים הוא לגלח משום ניוול כמו שפירש"י התם א"כ ש"מ דיש להן שערות ודוחק לומר דאיירי הקרא אחר חורבן דוקא. ועוד סימן גדלות שהעיקר תלוי בשערות וכי לא היה באותו הזמן וא"ל שהיה להן וגילחו א"כ מאי מקשה מתמר הלא מסתמא הבתולות לא גילחו וק"ל אלא נראה שהיה להן שערות אבל מעט מזער שלא נמאסים לתשמיש וממילא לא היה ראוי להסתכן וק"ל. ולאחר שגבהו נתרבה עד שהיו דומים לערלות שיש כאן מקום להסתכן וכן איתא בפ' במה אשה שדורש מקרא דגבהו בנות ציון מאי דכתיב פתהן יערה מלמד שנתמלאו שערות כיער כדי שיהו נמאסין לתשמיש משמע דנתרבה שערותן וק"ל שוב אחרי כתבי מצאתי בפ"ק דגיטין בגליון תו' גבי פלגש בגבעה ממש כדברי תהלה לאל:

רש"י גדרו כו' בעצמן מה בנות הד"א:

תוס' בד"ה דאי ס"ד כו' לבא עליה ביאה שניה כו' נ"ב אבל ביאה ראשונה שרי והבא על הכותית הולד כמוה ולא הוי אחותו וק"ל: