חכמת שלמה על סנהדרין יג:

רש"י בד"ה איכא בינייהו כו' עד סוף הדבור נ"ב שייך מעבר לדף:

בד"ה על בסמוך כו' וסמכו ולר"י כו' הכל דבור אחד:

תוס' בד"ה שמור את חודש כו' והא דאמר בשילהי פרק קמא דר"ה כו' נ"ב נראה בעיני שכך הצעה של דברי התוספות דלפי' רש"י פשיטא דאיירי שמושכת תקופת טבת עד י"ו ולא י"ו בכלל כי התקופה נופלת בי"ו ויום תקופה מתחיל ומשום הכי אפילו עברוהו לאדר תפול התקופה בט"ו ולא הוי בחידושה של לבנה שהרי בט"ו היא ישנה אבל לפי מה שפירש שבט"ו עדיין חדשה אם כן משמע לכאורה דעד י"ו וי"ו בכלל קאמר ונופלת בי"ז קאמר דהא בט"ו עדיין חדשה היא אם כן כי נופלת בי"ו ותעבר לאדר נופלת בט"ו הוי תקופה חדשה דיום תקופה מתחיל וכן פירשו התוספות בראש השנה לפי האמת משום הכי קסתמו התוספות לפי מה דאמרינן הכא דאחרים סבירא להו יום תקופה גומר איירי אפילו בנופלת בי"ו ומסיק והא דקאמר לא תיחוש כו' ה"פ בשלמא אי איירי שנופלת בי"ז משום הכי קאמר לא תיחוש לאפוקי אי נפלה בי"ו איכא למיחש שמשום דאיכא למימר נעבריה לאדר דהא יום תקופה מתחיל אבל השתא דאיירי בנופלת בי"ו לא בא לאפוקי שאם נופלת בט"ו דאיכא למיחש פשיטא בין למ"ד תקופה מתחיל או גומר איכא למימר דליעבר לאדר ומשני דה"ק כו' וכמו שפירש רש"י לשם כלומר שהוא נמי מפרש דאיירי בנופלת בי"ו ומוכרח הוא לפרש' בכה"ג דלא תאמר אחרים יחידאה היא ודו"ק:

עוד בדבור זה הלכה כמותן כו' כצ"ל. ונ"ב פירוש אלא נעבד כמותן דמסייע להו קרא וק"ל:

בא"ד ותפול תקופת תשרי בכ' כצ"ל: