חכמת שלמה על פסחים מז:

גמרא ואת אמרת לן (א"ל) עלה שה ולא הבכור אחת ולא כו' כצ"ל:

בד"ה ושביעית כו' אינו לוקה מוקי הך כו' כצ"ל:

בד"ה כתישה כו' וקשה לר"י כו'. נ"ב הוא תלמידו של ר"י רבו של רבי משה מקוצי או חתנו של רש"י והוא ריב"ן:

בד"ה שה ולא הבכור כו' משום כל שממנו לאשים. נ"ב פירוש כל מה שאתה מקריב ממנו קצת לאשים כגון בני מעים והאליה והדומה כל השאר שהוא נאכל הוא בבל תקטירו ועובר עליה כמו שעובר על שאור ודבש והכא איך ראוי להקריב מן בכור עולה שכולה כליל הרי כל הבשר הוא בבל תקטירו שהרי מן הבכור אין מקריבין אלא האימורין ודו"ק וע' בפ' באות מצה:

בא"ד דכתיב ביה שה תמים. נ"ב א"כ קרא שיבא פסח מדבר שיכול להיות אחת פי' נקיבה דהיינו חולין ולא בכור ושה אחת כתיב ונכתב עוד בצדו פי' אע"ג דקרבן פסח זכר הוא דכתיב זכר תמים כו' מ"מ כתב שה אחת כלומר שיקרבנו מן החולין שהיא אחת דכל נקיבה חולין היא עד שמקדישין אותה כן יבא הפסח לאפוקי מה שקדוש כבר דהיינו בכור שהוא זכר ודו"ק (עיין במהרש"א):