חכמת שלמה על נדה ל:

גמ' שאם תראה יום שלשים וארבע ותחזור ותראה יום ארבעים וא' כו'. נ"ב ותימה אמאי נקט כה"ג דהשתא אינה מותרת עד מ"ב דדלמא היא שומרת יום ואמאי לא נקט עדיפא שמא תראה יום ל"ה ובמ"א תהא מקולקלת ואי לא אזלינן בתר חששא דזכר הוא הוה שריא בערב מ"ב שאם אין כאן ולד הוי שביעי של נדה ואם נקבה היא הוי דם טוהר:

שם איתרה ארבעין יומין כו' כצ"ל. ונ"ב לשון עיכוב כמו איתרה סיהרא בפ' אין נערכין:

שם על שתי עגבותיו וראשו מונח לו בין ברכיו ופיו סתום כו' על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה וכן לענין נקבה כו' האי קילקולה נמי. נמחק נמי ואח"כ מ"ה עד שמונים ושמונה דלא כו':

בד"ה וכי תימא כו' פלונית הוא הס"ד:

בד"ה אציליו איישלי"ש. נ"ב פי' תחת זרועותיו:

בד"ה נפתח הסתום פיו הס"ד:

תוס' בד"ה שתום העין כדי שישתום ויסתום ויגוב כו' כצ"ל: