חכמת שלמה על נדה כז.

גמ' הוציאוהו בספל כו'. נ"ב בספל אורחא למלתא נקט ורבותא נקט אע"ג דלא הוציאה בידו ולא נתמעך ונימוק. גליון:

[שם] אמר להו רב פפא היינו כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה שאני אומר כו' ושמא נימוחה כו' הד"א:

בד"ה לסוף שבעה כו' בתוך חדש. נ"ב פירוש שנשארו עוד מחדש השביעי וק"ל:

בד"ה לסוף שביעי דחיי הס"ד:

בד"ה לבית החיצון לבית אחד שהבית טהור הד"א:

בד"ה אבל הן אמר לו כו' דמטמית ליה אמר להו כו' הד"א:

בד"ה מ"ט כו' כרקב וכנצל. נ"ב בפ' שני דאהלות פי' בשר המת שנמוח ונעשה ליחה סרוחה, מיימוני סמ"ג:

בד"ה נימא אינש כו' אמרינן ליה טעמא כצ"ל:

תוס' בד"ה חומר שני כו' שהפילה שליא בשני אחר חיה ועוף כו'. נ"ב פי' ביום שני והיינו חומר ב' ולדות דמנינן טהרה מיום ראשון וטומאה מיום שני ודו"ק:

בא"ד חומרא דזכר ונקבה כו'. נ"ב ולפ"ז ה"פ חומר דב' ולדות כלומר של זכר ונקבה והכל לענין טומאה ודו"ק:בא"ד דסתרו אהדדי כו'. נ"ב ותימה רבה מה בכך סוף סוף כל חד מכח ספק ספקא נשרי ומה שסתרי אהדדי לחומרא נמי סתרי אהדדי ואין שייך לומר דא"א להקל בתרוייהו דהא ממ"נ נעשה איסור ומה בכך שמצטרפים לכל חד וחד עוד ספק עמו כי היכא דנשרי ובהדיא משמע בתוס' פ"ק דב"ק גבי שליא דמשום דממ"נ נעשה איסור אז לא עבדינן תרי קולי דסתרי אהדדי והתם גופא תימה שמביאים התוס' התם הא דהמפלת ואינו דומה כמו שפרשתי:

בד"ה מ"ט כו' כמו בבית החיצון כו'. נ"ב דבטל כולו שהרי השיב לו אפילו ר"מ שאינו כלומר שנימק הכל ודו"ק ועוד תדע דאפי' לר"מ נימוק כולו בבית החיצון דאי ג"כ משום ביטול א"כ אמאי פריך מ"ט דר"ש יותר מר"מ ודו"ק: