חכמת שלמה על נדה כה:

גמ' אם זכר הוא אם נקבה היא אבא שאול בר נש ואמרי לה אבא שאול בר רמש אומר כו' ואמר רב עמרם עלה בשל ערב כו' ואמר רב עמרם עלה כו' כצ"ל:

שם האי זכר והאי נקבה כו'. נ"ב פי' שיכול להיות כך אבל לא בהכרח דא"כ שניהם זכרים או נקבות איך נמצאו:

רש"י בד"ה לא ידעי כו' קטנן הס"ד:

אחר ד"ה אלא שנצרף כו' צריך להתחיל ד"ה לשון של שור הגדול דהיינו פניו טוחות ואף ע"ג דאוקמינן לעיל פניו טוחות אין אמו טמאה גבי סנדל ודאי אמו טמאה לידת סנדל דולד שעמו מוכיח עליו דולד הוא אלא שנימוק על ידי חבירו שדחקו. ונ"ב ס"א:

בד"ה שאם תפיל כו' ותחלת נדה לאחרון וה"ג כו' הד"א:

בד"ה שלשים ואחד צ"ל ל"א גרסי' כו':

תוס' בד"ה המפלת סנדל כו' ימי טוהר כדאיתא לקמן בפירקין כו' כצ"ל:

בד"ה קמ"ל כו' לר"ת שפירש דאין מתעברת וחוזרת ומתעברת כו'. נ"ב וגבי מעוברת היינו טעמא שלא יכנוס הזרע בין ב' התאומים וידחוק ויעשה סנדל כו':

בא"ד היינו בן קיימא כו'. נ"ב פי' לא מצינו שיהו כולם קיימים שתהא אשה מתעברת וחוזרת ומתעברת בלא סנדל אבל להיות א' נפל מצינו שחוזרת ומתעברת כגון גבי סנדל ודו"ק. אבל אין לפרש שסבר רש"י כההיא דירוש' שאף הולד עם הסנדל אינו חי כי לא אישתמע זה ברש"י ואדרבה להיפוך משמע לקמן בשמעתא גבי סנדל אין ביה חיותא ע"ש ודו"ק:

בא"ד בביאה ראשונה הזריע הוא תחלה ובביאה שניה הזריעה היא תחלה ומיהו י"ל דבענין זה בב' ביאות אין חידוש למתני תשב לזכר כו' כצ"ל: