חכמת שלמה על עירובין יט:

גמרא משום דבעי למתני סיפא כשלש עשרה שלש עשרה הויין משום דבעי כו' כצ"ל. ונ"ב בס"א גרסינן י"ג הוויין והאיכא טפי והיא היא והכי פריך מאיקמתרצית איידי דתניא כי"ג כו' הא י"ג הויין ואיכא נמי טפי וא"כ היא גופה אינה מיושב כל כך לומר כי"ג מאחר שהוא טפי ממנו בשלמא אי הוי כי"ג ולא ממש י"ג דהוי זוטר טפי הוה שייך לומר דתני כעשר איידי דידיה אבל השתא דאיהו גופא דחוק איך שייך לומר איידי ומשני איידי דתניא כי"ד דלא הוי י"ד אלא זוטר טפי תני נמי כי"ג אע"ג דעדיף טפי תו תני נמי כעשר אע"פ שהוא עשר ממש ופריך י"ד לא הויין פירוש הלא הוא רחוק מי"ד שהרי לא הגיע אפילו לחצי י"ד בשלמא אי הוי י"ג ושני שלישי הוי שייך לומר כי"ד אבל הכא לא הגיע כלל לי"ד אלא י"ג ושליש הוא ואם כן הוא בעצמו דחוק לומר כי"ד והוא רחוק מי"ד אלא מעט יותר מי"ג וא"כ איך שייך לומר דתני איידי אטו הא והוא עצמו מגומגם ומשני בשלמא אי הוה תני כי"ג לחוד או כי"ד לחוד לא הוי אתי שפיר דלתרווייהו הוא דחוק אבל השתא דתני כי"ג כי"ד כחדא הכי פירושו כי"ג יותר מי"ג וכי"ד ר"ל שלא הגיע לי"ד ואיידי דידהו תני כעשר ודו"ק.

רש"י בד"ה בבור שנים עשר כו' רבי יהודה ובעינן פשוטים כו' כצ"ל:

בד"ה לר' יהודה כו' עדיפא ליה פשוטין כו' הד"א: