חכמת שלמה על עירובין קג:

גמ' דברי הכל חייב ולטעמיך כו' ואם להוציא דם כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אלא לאו כו' אב מלאכה ולמשקלה כו' כצ"ל:

בד"ה הכי גרסינן כו' כלומר אא"ב כו'. נ"ב לולי פה קדוש היה נראה בעיני לפרש כפשוטו ולא שיאמר התלמוד דרך חידות והכי פריך אי רבנן נשקליה ביד אלא ודאי מדלא שקלינה ביד שמע מינה דאסור ומאי טעמא הלא הא והא שבות בעלמא הוא אלא ודאי משום דסבר ליה אף ביד הוא אב מלאכה וסבר ליה כר' אליעזר דהתם בפרק המצניע דאמר חייב חטאת והיינו דר' אלעזר דאמר התם מחלוקת ביד כו' דאי מחלוקת בכלי אבל ביד לכולי עלמא אינו חייב חטאת א"כ מאי טעמא דרבנן דהכא דאסרי ומסיק ולטעמיך לר' אליעזר דהכא נמי תפשוט דמאי טעמא אסור ביד אם לא דסבר ליה דביד חייב חטאת ומשני דלר' אליעזר ליכא למיפשט מידי דלעולם ביד לכולי עלמא אינו חייב חטאת ואפ"ה אוסר הכא ביד משום דגזר יד אטו כלי כו'. (עיין במהרש"א):

בא"ד דהא ידו נמי שבות היא והכי שפיר כו' כצ"ל:

בד"ה אדר' יהודה כו' ואע"ג דלא הוי שלש על שלש כצ"ל: