חכמת שלמה על חולין סא:

תוס' בד"ה מכדי כ"ד כו' דהא השתא בתלתא לא אכלינן כו'. נ"ב ואע"ג דלא ילפי' מי"ט עופות מידי דאם לא כן עורב ל"ל מ"מ כה"ג דכתיב להדיא דחד סימן אסור כגון בפרס ובעזניה א"כ ממילא שמעי' דחד סי' אסור נהי דלא נוכל לאסור אותן ב' סימנין שהן בפרס ובעזניה משום דכל חדא הוי ב' כתובים עם י"ט עופות אבל סימן השלישי דליתא גבייהו ילפינן מינייהו ומפרס ומעזניה ודו"ק:

בא"ד ואי ה"א דאותו שלישי כו'. נ"ב כגון שזה הסימן שיש לי"ט עופות יותר מבעורב זה הסימן הוא גבי חד מהנהו פרס או עזניה א"כ בודאי זה הסימן השלישי שיהיה בי"ט שלא נמצא בפרס או בעזניה בודאי יהיה גבי עורב וק"ל נ"ל:

בא"ד דאתי מק"ו מי"ט עופות כו'. נ"ב ואע"פ שכבר תירץ לעיל דלא נוכל למילף מינייהו מ"מ קא ס"ד נהי דלא נילף מינייהו בסימן השייך בי"ט עופות אפי' בצירוף פרס ועזניה דהא הני תרי סימנים דידהו הוו שני כתובים ממש אבל השתא דאיכא חד מינייהו דפרס ועזניה דה"ל סימן חדש שאינו כלל בי"ט עופות אם כן הוה שפיר ילפינן מיניה ולא הוה צריכין למילף מי"ט עופות אלא שלא תאמר סימן הישן הוא עדיף שהרי בי"ט עופות הוא טמא אפילו בתרי בהדיה כל שכן הכא דהוא חד דלא עדיף מן החדש ודו"ק:

בא"ד דכי איכא תרי בהדיה הוי טמא כו' כצ"ל: