חכמת שלמה על בבא מציעא עד.

רש"י בד"ה על העביט כו' לאותבינהו לרב ושמואל כו' כצ"ל ונ"ב או על דרך התוס' דמכמר זתים וענבים מיקרי בידי שמים או כדפריך לקמן לשמואל למה לי משישקענו בכבשן כו' וה"ה גבי עביט ומעטן דאיכא למפרך הכי וק"ל:

תוס' בד"ה וכפר שיחין כו' כעין לקוטות כו' נ"ב אע"פ שגבי לקוטות מסקינן לעיל דאין פוסקין ממנו לשאר תבואה שאני התם דמן הלקוטות לא יבא שער תבואה אבל מן הבצים יעשו קדירות ומש"ה מן השאר של בצים חשבינן כאלו יש לו בצים ומן הבצים יכול לפסוק על קדירות ומה שאמר שהבצים לענין קדירות כעין לקוטות כו' לאו לענין היתר פסוק קאמרי אלא כלומר שהשער רחוק זה מזה ועיין שם ודו"ק: