חכמת שלמה על בבא מציעא סא:

רש"י בד"ה אפילו כו' דאורייתא היא יכין כו' הד"א:

תוס' בד"ה שתולה קלא אילן כו' ואע"ג דעובר כו' נ"ב רבתה התימה בדיבור זה כי מה בכך שעובר על מצות ציצית וכי משום זה לא יזהיר הש"י שלא יעשו ערמה בדבר כי הוא היודע להבחין וכן לעיל גבי מלוה ברבית ותולה בעובד כוכבים אע"פ שהוא עובר על כמה לאוין של רבית ואפ"ה כתיב ביה אני ה' ויש מפרשים דלא כתבה התורה אני ה' אם לא שמשמיע לנו חדוש בדין וגבי רבית אולי משמיע לנו דע"י עובד כוכבים שרי ודו"ק ולא נהירא דמהיכי תיתי לאסור ע"י עובד כוכבים מדאורייתא וגם דוחק לומר דמשמיע לנו חדוש דלמא כפשוטו הוא מזהיר שלא יעשו ערמה כי הוא היודע ועד הלא במשקלות כבר נשמע ונראה בעיני דכל היכא דכתיב אני ה' היינו להזהיר שאל יעשו ערמה לרמאות הבריות וגבי ציצית מה ערמה יש בדבר הלא עובר על מצות ציצית וא"כ יבטל מצות ציצית מעקרו אלא בודאי איירי שמוכרו לאחרים וכן איתא באשר"י ומוכרו לשם תכלת וא"כ הוא גוזל את הבריות ותלוי בלאו דלא תונו במקח וממכר ואיך תלוי הענין במצות ציצית ע"כ הוא אומר דמ"ה תלה במצות ציצית להודיע לנו שמעת התלי' שתלה בבגדיו לשם ציצית הוא עובר אפי' עדיין לא מכרם ודו"ק (עי' במהרש"א):