חכמת שלמה על בבא מציעא ב:

גמ' דתרוייהו תפסי פלגי לה בשבועה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה פליג לה כו' והאי תפוס בכולה לא קיים כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה אי תנא כו' שאחד מהן טוען שקר כו' נ"ב פי' אע"פ שהטענה שקר מ"מ הדין יכול להיות אמת דתרוייהו הוא וק"ל:

בד"ה וליחזי כו' הוי מצי לשנויי דליתיה כו' נ"ב בשלמא לפרש"י לא קשה דסוף סוף כל היכא דידע מהימן א"כ איך יכולים לישבע דשמא המוכר יודע באחד מהן א"כ השני הוא נשבע לשקר שהרי הוא נאמן אבל לפי' ר"י שאין נאמן אלא לפטרו משבועה א"כ מאי פריך לישני דליתיה לקמן ודו"ק:

בד"ה ומה התם כו' שאין מועיל סברת דררא דממונא כו' נ"ב פי' סברת דררא דממונא אינה מעלה ואינה מורידה לגבי שבועה אלא עיקר תלוי במה שהוא ודאי של אחד מהם ודו"ק: