חכמת שלמה על בבא מציעא קיב.

גמ' ומסר את עצמו למיתה לא שתתן לו את שכרו כו' כן הוא לשון הרי"ף:

שם ת"ל אתך לדעתך כו' נ"ב הנך ג' דרשות מחד אתך נפקא:

שם בגררא דסרבלא כצ"ל וכן ברש"י:

רש"י בד"ה דאגר לביטשי נ"ב עיין בפרק הגוזל קמא (בבא קמא דף צ"ט) מה שהגהתי:

תוס' בד"ה חוזר עליו כו' דקאמר שקל כומתא ושדא ביה כו' נ"ב פי' כובע:

בא"ד ולהכי צריכא קנין נ"ב פי' אע"פ שקנין בטעות נמי חוזר אלא בע"כ צריכא למימר דאינו טעות ממש אלא דומה לטעות מ"ה מחילה בלא קנין סודר זוטר טפי ולא מהני וק"ל: