חכמת שלמה על בבא מציעא קח.

גמ' אלא דלא נפקא באכלוזא אבל כו' כצ"ל וכן אח"כ ונ"ב אכלוזא הוא כמו אוכלסא ופירוש המון עם וכן הוא בערוך:

שם השתא דאמרת צריך למקני מיניה כו' נ"ב פי' דאי הוה אמרינן דלא בעי למיקני מיניה א"כ בע"כ צריכין לומר דלוקח אינו שליח של מצרן אלא לעצמו הוא דקנה בקנין גמור וחכמים הטילו על הלוקח שצריך לחזור ולמכור למצרן ומש"ה לא בעי קנין אלא במחילה בעלמא שמוחל המצרן ללוקח סגי שהרי אין לו עליו אלא חיובא בעלמא ויכול למחול ומש"ה כי אייקר וזול ברשות הלוקח הוא ודו"ק:

רש"י בד"ה תתאי כו' התחתונים אבל כו' הד"א:

בד"ה וחילופא במיא כו' חריץ במודר להוריד כו' כצ"ל ונ"ב כך ראיתי בפי' מדוייק בעודר לשון מודרן ומ"מ נ"ל כגירסת הספרים במורד כי לשון פסוק דמיכה כמים מוגרים במורד: