חכמת שלמה על בבא בתרא קלא:

ר"ש בד"ה בנו ואשתו כו' לא חשש בכבודן אלא כו' כצ"ל והד"א:

בהג"ה בנו ואחר כו' דאינו חש שתכבדנו אשתו נ"ב פי' לפי מסקנא דשמעתין דאפי' אשה אצל אחין עשאה אפוטרופוס וה"ה נמי לאחר שהוא בביתו וק"ל:

בד"ה בת אצל הבנים כו' לא חש לכבודה ואשה כו' שוויא אשה אצל כו' והד"א:

בא"ד אלא מיתורא דקרא כו' נ"ב מקשין העולם מה בכך דאתא מרבויא הלא בנו הגדול אתא נמי מרבויא דוי"ו ואפ"ה אמרינן לעיל פשיטא דעשאו אפוטרופוס ונראה בעיני דלא ירדו לכוונת המחבר דאיך אמר שאני מיותרת הא אפי' מיותרת לא אתי דקרא דוקא אחיי אביו הוא דקפיד אבל אחר מותו אינן חייבין בכבודה כדאיתא בהדיא בפרק הנושא אלא ה"ק מאתר שאינן חייבין כלל בכבוד אשת אביו לאחר מותו דהא לא אתיא אלא מיתורא דאת דאם כן מוקמינן להאי קרא לבחיי אביו דמסתבר ולא לאחר מותו לאפוקי אי הוה כתיב להדיא לכבד אשת אביו בודאי לא הוה מחלקינן בין מחיים לאחר מיתה ומשוס הכי מספקא מאחר שלא נמצא צד כבוד באשתו שאינו אמם לאחר מיתתו א"כ לא עשאה אפוטרופוס ואינו דומה לבנו הקטן דסוף סוף מאחר שמצינו צד כבוד באחים א"כ השוה בנו הקטן לבנו הגדול אבל לא נימא מאחר שמצינו כבוד באשתו בחיים השוה לאחר מיתה לבחיים הרחוק אחר מיתה מבחיים ודו"ק: