חצי יהונתן מד

דרשה אשר דרש אדמ"ו הגאון המפורסם מהר"י זלה"ה פה אלטונא שבת תשובה תקי"א לפ"ק במס' ר"ה פ"ד יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין כו' התקין ריב"ז כו'. משנה ב' בראשונה כו' התקין ריב"ז כו' ושיהא יום הנף כולו אסור. משנה ג' בראשונ' היו מקבלין עדות החודש כו' התקין ריב"ז משנה ד' ועוד זאת התקין ריב"ז. והדבר צריך ביאור מה ראה רבינו הקדוש לסדר ולחבר כאן ולחשוב אלו התקנות של ריב"ז וכי זהו לבד תיקן הלא הוא תיקן כמה וכמה תקנות וכדאמר שם בגמרא להדיא ובפרטות שכמה תקנות חשיב כאן דלא שייכי למסכת זו וכבר נאמרו כל א' במקומו הך דיום הנף במנחות והך דלולב בסוכ' ולא קחשיב שם שאר תקנות כלל וכאן חשיב אלו ה' תקנות הלא דבר הוא. ונראה לחברם יחד והיו לאחדים ונקדים לתרץ ש"ס תמוה

במס' סוכה דף נ"ד ע"ב פוסק' ואין מוסיפין על מ"ח ופריך ולא והאיכא ע"פ שחל להיות בשבת ומשני כי מיקלע י"ט ראשון בע"ש מידחי דחינן ליה דאז יהיה יה"כ בא' בשבת ולכך דחינן לי' (פי' רש"י משום ירקא ומשום מתיא וכו') כי סלקת להתם וכו' (ואמרינן במס' שבת כדי לידע בשנה הבאה אם חל יה"כ בשבת דיה"כ קיל ומקריב בו חלבי שבת) (פירש"י מהא שמעינן דחל יה"כ ביום א') ומשני הא רבנן והא אחרים וכו' ע"ש. וקשה מאי בעי הש"ס בשפת יתר מריש ה"א כי סלקת וכו' כ"ז אך למותר בקיצור הל"ל ממתני' לחוד ומברייתא לחוד דנקט בפי' חל יה"כ ביום א' או ביום ו' ועוד הרי בהדיא אמרי' פלוגתא דר"ע ור"י אי חלבי שבת קריבין ביה"כ וש"מ דחל ביום א' ונ"ל בצירוף לתרץ קושי' תוס' במס' מנחות ד' ק' ע"ב במשנה לחה"פ נאכלין וכו' לי"א כיצד ב' ימים של ר"ה שחל ביום ה' וביום ו' ולא הי' דוחה י"ט ונאפת ונאכל ביום י"א הקשה תוס' משמע מהא דקאמר שחל להיות בו' והעדים באו ממנחה למעלה שנוהגים היום קודש ולמחר קודש ומתחיל החודש בו' ונמצא יה"כ ביום א' ממילא מוכח דחל יה"כ ביום א' ומהך דסוכה הנ"ל מוכח דלא חל יה"כ ביום א' כ"א לאחרים ומתני' ע"כ דלא כוותי'. ויש להקשות דלמה להו לתוס' להוכיח מהך דבאו עדים וכו' הלא מבואר במשנה רש"א דוחה י"ט וא"ד יום הצום הרי דחל יה"כ ביום א' ומהך דסוכה מוכח דלא חל ביום א' כ"א לאחרים וגם במתני' דאמרינן כשחל יוה"כ בערב שבת שעיר של יה"כ וכו' והבבלי' אוכלים אותו כשהוא חי וכו' והכל חדא טעמא דמתני' דלא חל יה"כ ביום ו' לא חל נמי ביום א' ע"ש בתוס'. והרמב"ם בפי' למשנה כ' להדי' על הך מתני' הבבלי' וז"ל מכאן תשובה מוכרחת להאומרי' דלא מיקלע בע"ש ואל תטעה דמתני' אמר על תנאי אם הי' מיקלע ובאמת לא חל הא אמר מעשה רב הבבלי' וכו' ותמוה איך לא שת לבו ועינו למאי דאמר בסוכה וי"ל דצ"ל דא"א דלא מיקלע כלל לרבנן ומה יעשו אם חל יום ל' אלול ביום ו' או ביום ד' ועדים באו ואמרו שראו הלבנה וע"כ דמאיימין על העדי' כראי' בגמרא מאיימין על העדים שראו שיאמרו לא ראינו כדי שיתעבר החודש והרמב"ם בהלכות ק"ה פי' מאיימין על העדים ומסיעין העדים ממקום למקום ומרבים בחקירות כדי שתטרף דעתם ואם עומדים בדבריהם ובדעתן ואומרים דראו החודש אם ביום זה ה"ז מקודש ע"ש וא"כ יכול להיות עת וזמן דמיקלע יה"כ בע"ש והיינו אם הם עומדים על דעתן ולא חזרו מחמת האיום וע"כ צריכין לקדש החודש איך שיהי' ביום א' או ביום ו' וא"כ ע"כ הא דמשני הגמ' בסוכה דלא מיקלע היינו כיון דהוא במציאות רחוק א' לע' שנה שיזדמן אז שהעדים