חידושי הרי"ם חושן משפט חלק ב שו

שקנה מהמוכר שחייב לו דהא קי"ל דגובה קרן ממשועבדי' פ"ק דב"מ ולא גרע הוא עצמו מלוקח אחר ושוב לא יוכל בע"ח מוקדם לגבות ממנו הארעא אחריתי דהוי לי' בע"ח מאוחר שקדם וגבה דמה שגבה גבוי ויגבה מלוקח ראשון וא"כ לעולם הוי נוגע באית לי' שדה אחרת כמו בלית לי' כנ"ל. דגם אית לי' יגבה ממנו כנ"ל אם לא היכא שלקחה מוכר אחר קניית זה שיהי' דאקני. ודוחק

אמנם י"ל דכה"ג אין המלוה גובה כלל מלוקח ראשון כיון שהניח לו מקום לגבות שלא הי' אז בע"ח אחר כלל רק אח"כ לוה מאחר וקדם וגבה דהדין דמה שגבה גבוי אבל הלוקח אינו מפסיד בשביל זה דהי' לו לקדם ולגבות כדינו ואף דבאישתדיף בנ"ח או שנגזל הקרקע בנ"ח גובה מלוקח מ"מ בהנ"ל מגרע גרע דהי' יכול לגבות כדינו והבע"ח מאוחר קדם וגבה והדין הוא דבאמת מהני שפיר לא יוכל לגבות. וא"כ אין הלוקח א' נוגע כלל כנ"ל. אמנם הא עכשיו שמעיד לוקח שאינו גזל והשדה של לוקח ב'. א"כ כיון דלחוב מהני הודאתו והוא כיון שמודה שאינו גזל א"כ אין המוכר חייב כלל ללוקח הב' כיון דהוא שלא באחריות ולא יוכל לגבותו כלל בתור גוביינא מארעא אחריתי של עצמו. וא"כ הבע"ח יכול לגבות ממנו ע"פ הדין דהא אינו בע"ח מאוחר כלל ואעפ"כ לא יוכל לגבות מהלוקח ב' דלא מהני הודאה של זה לחייבו ושפיר אם יוציא המערער ממנו שדה זו יוכל לתפוס הארעא אחריתי בשביל חובו דאין לוקח א' נאמן ושוב יוכל הבע"ח מוקדם לחזור על לוקח הא' דנגדו מהני הודאתו שזה הלוקח ב' תופס הקרקע שלא כדין והוי כמו בנגזל הקרקע בנ"ח ואישתדיף דגובה מלוקח ושפיר יגבה הבע"ח מלוקח הא' משום הודאתו שאין הלוקח ב' בע"ח מאוחר כלל והוי שלא כדין כגזל כנ"ל. וא"כ אם לא יעיד לוקח הא' דשל הלוקח ב' הוא אז לא יגבה כלל המלוה ממנו דיהי' תפיסת הלוקח ב' כדין משום בע"ח מאוחר ואין הבע"ח גובה ממנו כנ"ל. וא"כ מגרע כחו ע"י העדות שמעיד שהוא של הלוקח ב' נגד מלוה. וא"כ מיושב קושית תוס' דאיך נימא דהוי נוגע באית לי' ארע' אחריתי משום שחושש לבע"ח הא אם יהי' הדין כן אינו נוגע כלל דיכול להיות שאין לו בע"ח רק נגד הארעא אחריתי ושוב מגרע כחו במה שמעיד דאל"ה לא הי' גובה ממנו כנ"ל משא"כ עכשיו כנ"ל. וא"כ כיון שאינו ידוע בע"ח רק דנימא דחושש ומעיד בשביל כן הא יש לחוש אותו חשש עצמו להיפוך דגרע ע"י שמעיד ולמה יעיד שקר ולכך לא הוי נוגע כנ"ל. וא"ש. אך לדידן לא שייך זה דקי"ל בע"ח מאוחר שקדם כו' לא גבה

אך יש לישב בזה דתוספ' תירצו דהחשש משום שמא גזולה הוא ולא ימצא ממה לגבות משא"כ באית לי' ארעא כו'. וא"כ קשה למ"ד בע"ח מאוחר שקדם כו' גבוי וא"כ גם באית לי' ללוקח ארעא אחריתי לא יוכל הוא לגבות בשביל אחריותו דהא המערער לקח הקרקע א' וגובה לוקח ב' בעצמו קרקע הב' דהוי בע"ח מאוחר שקדם וגבה וקשה למ"ד הנ"ל הברייתא. ולמ"ש מיושב דלמ"ד מאוחר שקדם כו' גבוי בל"ז לא קשה דיש לפרש שפיר כנ"ל. רק לדידן דלא גבה קשה ושייך שפיר תי' התוס' ומיושב כנ"ל: