חידושי הרי"ם חושן משפט חלק א רצ

על נתינת השטר ע"ש. ומוכח דבשטר אף סתם הוי כקובע זמן שא"ל כלל לשלם תוך זמן גם שיש לו כנ"ל ואינו מוכרח ויש לדחות: (ד) בין במשכון כו'. יש להסתפק בנאנס המשכון אם יכול לתובעו תוך זמן מאחר שלא האמינו רק על משכון או תשלם או שתתן משכון אחר או דנימא שלא נתחייב ליתן משכון אחר וקנח ראי' מהניח כו' יורשין משתמשין כל זמן כו' ואין חייבין באונסין ע"ש (כתובות ל"ד ע"ב) אף דלא השאיל לזמן רק שיהי' באחריותו מ"מ נשאר להם הזכות לחוד דלא נתחייב להחזיר עד ד זמן וכן נראה בהנ"ל. וכן בפשיעה דחייב אם יכול לוה לתבעו לשלם מיד והוא לא ישלם עד זמן שקבע נראה ג"כ דא"י לתבעו כמו שלא הי' צריך להחזיר המשכון עד שישלם לו כן המעות במקום המשכון שא"צ ויכול לעכבו עד שישלם חובו כנ"ל: