חידושי הלכות על יומא ל:

גמרא לרבי יהודה דאמר סרך טבילה כו' מפרש"י ותוספות נראה דל"ג ליה אלא דה"ג א"ל אביי לרב יוסף טבילה זו חוצץ או כו' וק"ל:

בפרש"י בד"ה לרבי יהודה דאמר דרבנן היא כו' ובד"ה ולבן זומא כו' והוא עצמו שלא טבל כו' ובד"ה אחד כהן כו' דכשלא רחוץ ידים כו' ובד"ה נימא רבנן כו' במתניתא קמייתא כו' הלכך ל"ש טבל מבערב ול"ש לא טבל ולאו כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה ר' יהודה כו' ששם מצורעין טובלין כו' שנתקנה הרגילו כו' ובד"ה אי דלא טביל כו' מדנכנסו לה כו' מבעוד יום טביל התם כו' תגלחת ימי גמרו הרי הוא כשרץ ובפ"ק כו' ולשכת מצורעים היתה עומדת כו' ובד"ה היסח הדעת שלישי כו' כצ"ל:

בד"ה נימא רבנן כו' אלא צ"ל דאפי' אי ס"ל כו' אי נמי נקט מצורע להודיעך כו' עכ"ל להני תירוצי אזיל אביי למבעי להך שינויא דתלמודא ואיבעית אימא תני לא מצורעים אמרו אלא כל אדם ולאינך תירוצים שכתבו התוס' א"נ נימא דבהא פליגי כו' א"נ איכא למימר כולה ר"י כו' לא אזלא הך איבעיא דאביי אלא לשנויא קמייתא דקתני לא מצורע בלבד אמרו כו' ובתוספות ישנים לא כתבו התוס' רק תירוץ בתרא ודו"ק:

בד"ה כבן זומא כו' ס"ל דע"כ לא פליגי כו' כצ"ל: