חידושי הלכות על יומא כד:

בפרש"י בד"ה ולא עבודה וכו' חוזר ומוציאן ובד"ה ועבדתם וכו' עבודה תמה שהוי"ו מוסיף כו' דלא כתיב ביה וי"ו הס"ד ובד"ה אלא מעתה דעבודת מתנה מחייב בהיכל זר הס"ד ואח"כ מ"ה זר שסידר כו' מפי' ישן דהשתא יתיישב קצת הכא לשון אלא מעתה כו' דאדרבא קאי דאי לאו דרבא הוה איכא למימר דבכל עבודות שבהיכל לא יתחייב זר מיתה דלא מפורש בקרא אלא לכל דבר המזבח דהיינו דחוץ ולמבית לפרוכת היינו לפני ולפנים אבל מדבעי רבא סילוק בהיכל על כרחך דפסיקא ליה בעבודת מתנה בהיכל דחייב לכך פריך אלא מעתה זר שסידר השלחן כו' דהיא עבודת מתנה בהיכל ליחייב ומשני דלאו תמה היא משום דאיכא סידור בזיכין אחריה וכן יש לפרש אלא מעתה בכל הקושיות דלקמן לבד מהך אלא מעתה זר שסידר המערכה כו' דהוה נמי בחוץ ליכא לפרש הכי ולכך כתבו התוספות שם לא ידענא למאן פריך כו' ודו"ק:

בד"ה בהא פליגי רב כו' מערכת עצים תמה וגומרת כו' תחלת סידור אחר הוא ורב סבר לאו עבודה תמה דשם סידור אחד הוא הס"ד ובד"ה ובין לפנים הזאות שעל הפרוכת בין כו' דיום הכפורים הס"ד ובד"ה בין דבר כו' הקטרה הס"ד ואח"כ מ"ה כדאמרן שהיו כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה והמקטיר כו' ואף המקטיר אף בעולת כו' ולא מבעיא במיצוי כו' עכ"ל כצ"ל: