חידושי הלכות על יומא כב.

בפרש"י בד"ה מ"ט לא כו' דתנינן שכל תחלתן בפייס כו' ובד"ה פשיטא לי כו' שהכבש פורח אמה של כניסת כו' בהדיא אמה יסוד ואמה סובב כו' עכ"ל כצ"ל מפי' ישן:

תוס' בד"ה שאני מיגנא כו' כיון דכשרה ביום וחביבא להו דאכתי ליכא אונס כו' עכ"ל מדבריהם נראה דלא קשיא להו אלא להאי תירוצא דמשני שאני מיגנא ממיקם דטפי ה"ל לשנויי דאברים ופדרים עבודת יום הוא כיון דכשירה ביום אבל לשינוייא קמא ניחא ליה לשנויי כדמשני דאפילו בלילה עבודת יממא היא וק"ל:

בד"ה שתי תקנות כו' שהיו מסדרין המערכה לאחר שזכה מי שזכה בתרומת הדשן אז כו' עכ"ל כ"ה בתוס' ישנים וצ"ל דסידור מערכה וב' גזרי עצים לא היה בו מקודם זה פייס משום דהוו נמי עבודת לילה אלא דהמקשה הוה ס"ד כיון דכולן בכהן אחד חשובות הן אע"ג דבעבודת לילה הן כפרש"י וכן לדברי המתרץ כי הדר תקנו מי שזכה בתרומת הדשן יזכה בסידור מערכה דכולן בכהן אחד חשיבא להו למטרח עלה מספיקא ודו"ק: