חדושי הלכות על סוכה כג.

בד"ה ולמ"ד שמא תמות כו' אליבא דר"מ דחייש למיתה דלא שכיחא כ"ש כו' עכ"ל לרווחא ולקושטא דמלתא כ"כ דכ"ש הוא דאכתי לא ידע המקשה לפלוגי בין שמא תמות לשמא תברח ועוד דאכתי אמאי דפריך לקמן למ"ד גזירה שמא תברח ניחוש שמא תמות כו' תקשי לן דהא ע"כ למ"ד נמי שמא תמות ע"כ רבי יהודה דמכשיר לא חייש כו' אלא דאית לן למימר לסברת המקשה דמשוה שמא תמות לשמא תברח מ"מ רבי זירא אליבא דר"מ דחייש שמא תברח ניחוש נמי למיתה וה"נ מצינן למימר לאביי ודו"ק:

גמ' והא איכא רווחא דביני ביני כו' לכאורה דאפלוגתייהו דאביי ורבי זירא פריך הכי ויש לדקדק דאגופא דברייתא ה"מ לאקשויי הכי לרבי יהודה דמכשיר וי"ל דעיקר קושייתו הכא משום ודלמא רבעה להני טעמי דאביי ורבי זירא דאגופה דברייתא המ"ל טעמא דמסיק דכל מחיצה שאינה עשויה בידי אדם כו' ומיירי בפיל ואפילו קשור דליכא למיחש דלמא רבעה ובהכי יתיישב מה שמקשין בשמעתין לרבא דמוקי טעמא דר"י בההוא דלוקח יין משום בקיעת הנוד כדאיתא בפרק כל הגט כמ"ש התוס' לקמן ואמאי לא חייש ר"י הכא לגבי סוכה לשמא תמות או לשמא תברח דהא מוכח בשמעתין דאם ניחוש לשמא יבקע הנוד מכ"ש דניחוש לשמא תמות ולשמא תברח אלא דע"כ אית לן למימר דרבא מוקי לה בטעמא דמסיק דכל מחיצה שאינה עשויה בידי אדם כו' ומיירי בפיל ואפילו קשור דליכא למיחש לא לשמא תמות ולא לשמא תברח ודו"ק: