חדושי הלכות על סוטה כא.

בפרש"י בד"ה אמאי לא תגין עליהם כלומר אמאי לא תצילהו מעבירות מיצה"ר שהחטיאם ועשאום רשעים גמורים עכ"ל וכצ"ל והוא סוף דבור ואח"כ מה"ד מצוה בין בעידנא כו' אגוני מגנא מן הפורענות כו' מתני' ומדקתני בברייתא עבירה מכבה כו' עכ"ל וכ"ה בפירוש ישן וכן נראה דהשתא לאוקמתא דרבא נמי מתיישב סיפא דברייתא דקתני ד"א עבירה מכבה מצוה כו' לא מיירי מלהגין מן היסורים כמתני' אלא מליטול שכר לעתיד מיהו לשון ראשון דברייתא לא יתיישב לאוקמתא דרבא כמו שתמהו התוס' דלא משמע להו דאיירי נמי בליטול שכר לעתיד ודו"ק:

תוס' בד"ה מצוה בין כו' תלאה הכתוב באור משום דמגינה כו' ואי מיצה"ר דמצלא לא מצלא כו' עכ"ל כצ"ל: