חדושי הלכות על שבועות ו.

בפירוש רש"י בד"ה ש"מ שמיע ליה כו' דהא ליכא למימר דשמיע ליה מינה דשתיהם תולדה לשתיהם כו' עכ"ל ר"ל דע"כ לא שמיע ליה הכי דאין זה כסדר מעלות ולא מן המקרא מריבוי דספחת לרבות שניהן לשניהן וק"ל:

בד"ה שבזה ושבזה כו' פתיכת אודם שבהם נכרת במקום אחד כגון טיפת חלב כו' עכ"ל נקט כגון טיפת חלב משום דר"ח קאמר משל דרבי עקיבא לדם בחלב דהיינו באותו מקום אחד מן הנגע שהוא פתוך הוא כטפת דם בחלב שאינו לא אדום ולא לבן אלא כיין המזוג כדנקט ר"ע במלתיה אבל סביבותיו של הנגע במקום שאינו פתוך הוא לבן דהא קרא ליה בהרת אדמדם דהיינו במקום שאינו פתוך הוי בהרת וק"ל:

בד"ה אלא שאדמימותו כו' ומדקתני הכא בסיפא שמעינן לרישא דשבזה ושבזה כו' עכ"ל משמע ליה טפי להוכיח מרישא דכך סדר משנתן אפילו בסתם שלא פירשו בו כהאי לישנא דשבזה ובזה דסיד אחר שלג וק"ל:

תוס' בד"ה אע"ג דמינחתא כו' והא דקאמר האי לאו בת מינה הוא היינו אם מתניתין כו' עכ"ל רצה לומר דלא תקשי לן לעיל האי לאו בת מינה הוא ולא תצטרף סיד עם השאת משום דלאו תולדה דידיה הוא אלא אם מתני' אתי' כרבי עקיבא דסדר משנתן שלג וסיד אבל לפום סברא דהשתא דמתני' לא אתיא כר' עקיבא וסדר משנתו סיד אחר שאת לא תקשי לן האי לאו בת מינה הוא ומצטרפת שפיר סיד עם השאת אע"ג דלאו תולדה דידיה הוא כפירוש התוס' ודברי מהר"ר יוסף אבן לב בזה וגם בשאר סוגיא דשמעתין אינן מבוררין ואין להאריך בהם וק"ל: