חידושי הלכות על שבת צו:

תוס' בד"ה הכנסה מנלן כו' וא"ת מאי צריך להאי סברא כו' משמע גבי זריקה כו' עכ"ל ואע"ג דבהוצאה לא מהני ליה שהיתה במשכן אי לאו דכתיבה משום דמלאכה גרועה היא מ"מ משמע להו דבתר דגלי קרא בהוצאה מהני נמי בזריקה מה שהיתה במשכן ומהך זריקה דבסמוך דקשיא להו היינו זריקת ארבע אמות ברשות הרבים אבל מזריקה מרשות היחיד לרשות הרבים דקתני במתני' דחייב משום דהיתה במשכן לא קשיא להו דהתם ודאי איכא נמי סברא פשוטה דמה לי הוצאה מרה"י לרה"ר ע"י העברה ומה לי הוצאה מרה"י לרה"ר ע"י זריקה מיהו מה שתירצו התוס' אהך זריקה דבסמוך דהיינו זריקת ד' אמות ברה"ר דאיכא סברא מה לי ע"י הוצאה מה לי ע"י זריקה הוא מגומגם לכאורה דמה שייכא זריקת ארבע אמות ברה"ר להוצאה מרה"י לרה"ר ומדברי בעל המאור איכא להשוותם שכתב וכולהו תולדות דרה"י לרה"ר נינהו לפי שד' אמות של אדם קונות לו בכל מקום וכרשותו דמיין וכשמוציא חוצה להן כזורק או (כמעביר) [כמוציא] מרה"י לרה"ר דמי ולכך נתכוונו התוס' דאיכא סברא מה לי הוצאה דאינו רק מלאכה גרועה והיא מרשות לרשות אחר ומה לי זריקה ד' אמות דמלאכה גרועה היא מרשות לרשות אחר ויש בכל זה דרך אחרת בתוס' פ"ק דשבת ע"ש וק"ל:

בא"ד ואי לא הות נמי במשכן לא הוה מחייבינן עלה כו' עכ"ל וגבי הוצאה נמי אע"פ דכתיבא הא איצטריך נמי שהיתה במשכן שהורידו הקרשים מעגלה כו' ועיין בתוספות ברפ"ק וק"ל: