חידושי הלכות על שבת מח.

תוס' בד"ה מאי שנא כו' ותנן נמי המיחם שפינהו לא כו' ואי להפשיר כו' והא תניא כו' עכ"ל לכאורה קשה אדקשיא להו מברייתא טפי ה"ל להקשות מעיקרא מהך סיפא דמתני' דמיחם שפינהו כו' שהביאו כבר דקתני בסיפא אבל הוא נותן לתוכו דהיינו מים מרובים כדי להפשירן וכמו שהקשו לקמן מהך סיפא ויש ליישב דודאי מהך סיפא דמתני' לא הוה קשיא להו מעיקרא דהכא להפשיר המים הצוננין שהן בעין אפשר דאסור אבל התם שלא נתכוין אלא להפשיר המים החמין ומתערבין בהן שרי ולכך הקשו מברייתא דבשביל שתפיג צינתן דשרי דהיינו להפשיר הצוננין כי הכא אלא אהאי תירוצא שכתבו דבדבר שאינו אצל האש גזרו שמא יבא לטעות להתיר ויניח עד שיתבשל קשיא להו שפיר בהך סיפא דמיחם דמיירי נמי שאינו אצל האש אמאי לא נגזור אטו מים מועטים שיבא גם ליתן מים מועטים ומזה הוצרכו לומר דלאו משום גזירה אסרי הכא באינו אצל האש שיבא לטעות להתיר במזיד עד שיתבשל אלא דנראה לרשב"א דבהאי כלי גופיה חששו בו דילמא משתלי להניח עד שיתבשל דהך חששא ליכא למיחש במיחם שכבר ניתן בו מים מרובים ובהך דלתת קיתון של מים כנגד המדורה דבודאי היכא דאיכא למיחש ביה דילמא משתלי להניח שם עד שיתבשל דאסור אפילו להפשיר אלא דמיירי ברחוק מן המדורה כו' ודו"ק:

בד"ה וכי מפני שאין כו' אך קצת קשה דמאי משני בסמוך מ"ד כו' כיון דאיירי בשל הפתק היכי כו' עכ"ל וקצת קשה לדבריהם ומאי קושיא דאימא ודאי לדברי המקשה דקאמר לימא מסייע כו' מתוקמא הך ברייתא בשל הפתק דלא תקשי לרבא ואי מתוקמא בלא של הפתק אף אם תקשה לרבא מ"מ תסייעי' מיניה מכ"ש למילתיה דאביי דאסר בטמן בשל הפתק אבל לדברי המתרץ דמוקי דאין מטלטלין בלא טמן אימא דהיינו בלא של הפתק דהשתא אצטריך ליה שפיר דמהו דתימא דחזא למזגא כו' וע"פ דברים אלו קשה נמי לדבריהם שכתבו בד"ה אם לא טמן אין מטלטלין אמוכין קאי ולא אגיזי צמר כו' דהא השתא אם נפרש דאם לא טמן אין מטלטלין לא קאי אלא אאינו של הפתק שפיר קאי נמי אגיזי צמר דהא אם טמן בהו באינו של הפתק בגיזי צמר נמי מטלטלין כדרבא ויש ליישב דמשמע להו דלדברי המתרץ דמיירי נמי בשל הפתק כההיא דאביי דאיירי בשל הפתק דלא תקשי אדרבא דאם לא כן ה"ל לתלמודא לפרושי הכא דהך ברייתא איירי דוקא באינו של הפתק ולא כהך דאביי דאיירי בשל הפתק כדמפרש רבינא לקמן דמתני' איירי דוקא בשל הפתק ולא כהך דרבא דאיירי דוקא באינו של הפתק ודו"ק: