חידושי הלכות על שבת קנא.

בד"ה לעולם כו' וכ"ש מה שאני זכאי כו' אע"פ שאינו רשאי לילך שם כו' עכ"ל כצ"ל ולא ניחא להו כפרש"י דזכאי אני באמירתו קאי אדרב יהודה אמר שמואל דפשיטא להו לת"ק ואבא שאול כיון דהך אמירה לא תנן ה"ל תלי תניא בדלא תניא כסברת המקשה ולכך פירשו הא דקאמר אבא שאול כל שאני זכאי באמירתו כו' עיקר מלתא במחשיכין על התחום לפקח על עסקי כלה כו' כדקתני בסיפא דמתני' אלא דאיכא למשמע מיניה במכ"ש מה שאני זכאי לומר לעשות היום כו' כמ"ש התוס' אך קשה לדבריהם ומאי כ"ש איכא הכא דהא בלפקח על עסקי כלה כו' משום מצוה נגעו בה דשרי אפילו למיגז אסא במחובר ובאחר דומיא דכלה לא כדאמרינן לעיל ויש ליישב בדוחק דמשמע ליה כיון דבעסקי כלה שרי לומר לעשות למחר דבר איסור בשבת ורשאי להחשיך עליו כ"ש דדבר היתר בשבת כגון שמור לי פירות שבתחומך כו' דשרי ורשאי נמי להחשיך עליו אפילו במקום דלאו מצוה הוא ודו"ק:

בד"ה נכרי שהביא כו' ע"כ נראה דלא יספוד כו' כדי שיבואו דסתם חלילין אין כו' עכ"ל דמה"ט דחלילין אין מביאין לשם אדם אחד כו' לא בעי אלא כדי שיבואו ולא החמירו בהן לאסור עולמית כמו קבר שנעשה לשם אדם ישראל אחד ועיין בזה בר"ן לפי שיטת הרי"ף טעמא אחרינא דהך דבשביל ישראל לא יקבר בו עולמית איירי באסרטיא ואסיפא פריך לקמן אמאי ה"נ ימתין בכדי שיעשו כו' וצ"ל לדברי התוס' דע"כ שמואל דאמר מספיקא שרי ולא בעי אפילו כדי שיבואו א"כ הא דפריך לקמן ארישא דעשו לו קבר כו' כפרש"י ה"נ ימתין בכדי שיעשו אע"פ דלא הוי רק ספיקא לא פריך לשמואל אלא לרב דאסר ספיקא וק"ל:

בד"ה אלא אם כן באו כו' הלא הביאם דרך רה"ר כו' וי"ל דהביא כו' עכ"ל מפירוש הרמב"ם בפי' המשנה נראה שהוא מפרש דברי שמואל כקושייתם דלהחמיר קאמר חיישינן שמא חוץ לחומה לנו והביאם דרך רה"ר גם ברי"ף מפורש דברי שמואל להחמיר ע"ש: